למרות שזה היה צפוי לחלוטין, עדיין הייתי בשוק מעצם זה שבג"ץ החליט בכלל שיש לו במה לדון בעתירה של משפחת שליט למנוע את פתיחת מעברי הגבול עם עזה לפני שגלעד שליט יחזור מהשבי. אני מת לדעת את הנימוקים שבהם השתמשו שופטי בג"ץ בשביל להתערב בענין, הרי לא רק שהענין נמצא בתחום של מדיניות חוץ, תחום שבדרך כלל אין חוקים שמסדירים אותו, אלא גם תחום שבו אין אמנות בינלאומיות שמחייבות את ישראל (לפחות אני לא שמעתי על אמנות הקובעות כמה שבויים ומאיזה סוג צדדים לוחמים צריכים להחליף בעסקאות שבויים ומהם התנאים הנלווים).
ומה יהיה מחר? האם מחר תהיה עתירה של משפחה שבנה נהרג על ידי אחד מהמשוחררים שתטען שעסקת החילופין לא מכבדת את בנה, ואנשי צהל יחויבו על ידי בית המשפט לשאת ולתת איתה? האם מישהו יכול לראות איך בכלל תתבצע עסקת חילופי שבויים לפי התסריט הזה?
מילא אם היינו מכירים את מחשבתם הביטחונית ועל בסיסה היינו בוחרים אותם לבית דין גבוה לעניני בטחון ומדיניות חוץ, אבל אנחנו לא מכירים אותה ואף אחד גם לא שאל אותנו כאשר מינו את השופטים האלו למשרה שלהם. אז לכל הרוחות לפי איזו סמכות מוסרית אותם שופטים חושבים שיש להם זכות להביע דעה שנושאת משקל של יותר מכל אזרח אחר בעניני בטחון? הרי לפחות לפוליטיקאים יש יועצים היכולים להסביר וללמד אותם, אבל שופטי בג"ץ? מי מספק להם את המידע ומתי יש להם זמן ללמוד ולהבין אותו?
אנשים מקשקשים על כך שההון מאיים על הדמוקרטיה, אולי זה נכון, מה שלי ברור זה שהרודנות השיפוטית של בג"ץ שחסרה כל בסיס דמוקרטי מאיימת הרבה יותר על הדמוקרטיה הישראלית.
הפעם אני איתך.
כשאנחנו מסכימים, אנחנו מסכימים.
(לגבי הפסקה האחרונה – אני חושב ששתי התופעות הן לא מנותקות)
למה אתה מתפלא כ"כ? בגץ לא הסתיר את הסיבה שהוא דן בעתירה – ובכלל, מה בדיוק הבעיה שבגץ דן בעתירה – אין כאן שום פגיעה בדמוקרטיה (כשהוא יחליט להתערב זה יהיה דיון אחר). האם באמת בדקת את הסיבה או שמספיק לכתוב על זה בבלוג?
הסיבה פשוטה: יש טענה שבעצם הפעולה כאן היה עבירה על החוק (ולא הקשקושים על כבוד הבן, בטחון הבן, וכו') – ובגץ חייב לדון ולבדוק טענה כזו. הטענה אומרת שמישהו בממשלה שיקר לשרים לפני שהם החליטו לפתוח את המעברים, ולכן ההחלטה אינה חוקית. ז"א שאפילו אם התביעה תקבל את כל מה שהיא רוצה, השרים תמיד יכולים פשוט להגיד שהם רוצים לפתוח את המעברים בכ"ז ולא תהיה כאו עבירה.
לא שווה אולי לבדוק לפני שתוקפים את בגץ, במיוחד בתקופה כזו?
ליאור, על איזה חוק לדעתך הממשלה עוברת בהסכם עם החמאס? הבג"ץ זה לא מועדון דיונים על ערכים של מוסר וכבוד. לפי עקרונות הפרדת הרשויות בג"ץ יכול לדון רק על דברים שיש לו מסתגרת של התיחסות חוקית כלפיהם.
אחרי שהבג"ץ פוסק, ההחלטה היא סופית. הממשלה לא יכולה לפי חוק לבוא ולהגיד "טוב מההחלטה הזו אני אתעלם". אם זה היה אפשרי לא היה טעם בכלל לקיומו של הבג"ץ מאחר שהממשלה היתה פשוט מתעלמת באופן עקבי מהחלטותיו.
האם נראה לך הגיוני שבמשך שבוע נוסף ימשיכו אנשים בשדרות ואשקלון להפגע מקסאמים רק בגלל שעורכי הדין של משפחת שליט מספיק מוכשרים בשביל לגרור את הענין בבג"ץ למרות שברור לכולם שהפסיקה לא יכולה להיות יותר מהמלצות כלליות וחסרות תוקף מחייב, אחרת זו באמת תהיה מהפכה שבה בפועל שופטי בג"ץ יהפכו להיות הדיקטטורים של המדינה.
ולמה לא לבקר את בג"ץ? הוא ילד גדול וצריך להיות מסוגל להתמודד עם ביקורת.
השאלה שאני ואתה צריכים לשאול היא לא אם היה חוק שעברו עליו, אלא אם יתכן שהיה חוק שעברו עליו. אם יש ספק, בגץ צריך לבדוק.
הטענה של (עו"ד של) שליט היא שהיה כאן מאחז שווא ושקרים לשרי הממשלה, ז"א שמישהו בממשלה שקר לשרים ולכן החלטה נלקחה.
זו הסיבה גם שגם אם הטענה תתקבל (מה שקשה לי להאמין) – שרי הממשלה יוכלו להחזיר את המצב, משום שעכשיו בטוח לא משקרים להם.
עכשיו, שים לב שאני לא מדבר על העובדה אם הם צודקים או לא, זה לא רלוונטי. השאלה אם יש איזה ספק לפגיעה בחוק, ולדעתי יש כאן.
ולמה לא לתקוף את בג"ץ? אם אתה בודק משהו עד הסוף וחושב שאתה צודק, אין בעיה. סתם לתקוף ולפגוע באחד הדברים היחידים ששומרים עליך מצרות צרורות זו טפשות, ואם אתה חושב שאין סיכוי שיום אחד לא יהיה לך בגץ, אתה טועה.
ליאור, סליחה על הציניות, אבל לשקר זה לא דבר לא חוקי. וכמובן יש את הענין השולי הזה של להביא ראיות סבירות לכך שאכן מישהו שיקר ואלא אם לעורך הדין יש מקורות במשרד ראש הממשלה אני מניח שגם הוא משקר, או לפחות ממציא.
אם הסטנדרט להגעה לבית המשפט היה שמישהו טוען שביצענו עברה, אז כולנו היינו מבלים מספר ימים בבית משפט כל שנה. במדינות מתוקנות בדרך כלל מביאים ראיות ורק אז אולי מגיעים לבית המשפט. אני רוצה לשמוע איזה ראיות יש לעורך דין הזה.