לא שמה!

דב כותב על תנאי השימוש הדרקוניים של שמה!, מומלץ מאוד לקרוא לפני שאתם גולשים לשמה!.

אני חושב שתנאי שימוש באתרי אינטרנט הם טפשיים. בשבילי ההתיחסות לעובר האורח המקרי באינטרנט, שיצא לו להגיע לסביבות האתר, כאל מישהו שמחויב משפטית לאתר הוא מטופש ולא יעמוד בשום מבחן משפטי. זה דומה לכך שחנויות היו מודיעות שרק בגלל שהסתכלתי דרך חלון הראוה שלהן, אני קשור בחוזה משפטי איתן.

אז הנה עברתי על סעיף 2.5 וכתבתי על שמה! בלי לקשר לאתר. sue me!

אני מבקש מהמפעילים של שמה! להוריד במידי את כל הקישורים המובילים משמה! לאתר הזה (www.marksw.com) או לשנות את תנאי השימוש. אם זה לא יעשה היום (4/1/2007) , אני מתכוון להוסיף לאתר הזה תנאי שימוש שיאסרו עליהם את פעולת הקישור, ולנקוט בכל האמצעים המשפטיים הדרושים בשביל לכפות אותם.

9 תגובות “לא שמה!”

  1. בהתחשב בזה שזה אתר שהוקם ע"י כאלה שאמורים להכיר את תנאי הרשת, אני בהחלט מתפלא על תנאי השימוש האלה.

    ובכל אופן, אתה לא "תנקות" [שורש נ.ק.ה] אלא "תנקוט" [שורש נ.ק.ט] בכל האמצעים המשפטיים.

  2. אוי אוי אוי…
    מרק,
    זו לא המטרה של הסעיף וזו לא כוונתו ואני מקווה שאתה לפחות מכיל את האינטלקט בשביל להבין את זה. המטרה היתה למנוע את התופעה שקיימת בחלק מהמקומות של אי מתן קרדיט לבלוגים. לא שום דבר אחר. וכן, יש חשיבות להסכמים כאלו, ובחלק מהמקרים נפסק שהם אכיפים (למרות שבחלק לא).

  3. ובצורה יותר כללית, אצטט את עצמי:

    ראוי לתת כמה הבהרות.
    ראשית, לגבי אכיפיות של הסכמי שימוש בתי המשפט נוקטים בגישה מעורפלת תוך שלעיתים הם קובעים שהנ"ל אכיפים ולעיתים לא, תלוי במידת ההשתדלות של האתר לפרסם את התנאים.

    שנית, לגבי סעיף הלינקוק, המטרה של סעיף זה היא לשנות את הנורמה הקיימת לעיתים (לאו דווקא בבלוגים) של חוסר קרדיט לבלוגים, ואני לא חושב שהיא בעייתית.

    שלישית, לגבי פרסום כתובת הIP המטרה המובהקת של הסעיף היא למנוע מצב בו מתבצעת עבירה על החוק ו\או על תנאי השימוש שפוגעת בקהילת הבלוגרים או בחברה כולה ולא מתאפשרת פעולה מיידית למניעתה. מצד שני, כמו כל זכות, גם את זכות זו יש להפעיל בתום לב.

    רביעית, גם באתר יש תכנים המוגנים בזכויות יוצרים, כמו לדוגמא הסכם השימוש ועוד דפים שיעלו שם – וגם העיצוב עצמו. פיצוי על הפרת זכויות אלו הוא לגיטמי ביותר.

    חמישית, לגבי הזכות לשנות את התנאים בדיעבד – הרי שכל שינוי לא יחול רטרואקטיבית והעניין ברור. אולם, העובדה שלאתר יש זכות לשנות את החוזה נובעת מכך שמדי פעם יוכנסו שינויים במבנה האתר ויהיה צורך להתאים את התנאים – לא יתכן שדבר כזה לא יתאפשר – בל נשכח שבניגוד לחוזה רגיל – הסכם שימוש לאתר אינטרנט מובא אך ורק כדי להצהיר מהן הזכויות שניתנות על ידי האתר (שהוא מקום פרטי) ומהן החובות להתנהגות באתר. באותה מידה כל אורח שבא לביתך כפוף לתנאים מסוימים שהצגת בפניו בכניסה לבית, לא?

    שישית, עוד ראוי שתשים לב לסעיף 2.1 – סעיף זה מדבר על אחריות לטיב המידע ולאמינותו.

    לגבי התוכן שמיוצר על ידי גולשים ותגובות – הרי שיש לאתר יכולת לפתוח את אלו לגולשים וברגע שיעשה כן ראוי שעניין זה יוסדר.

  4. יהונתן,

    אני לא מפקפק לרגע שרק כוונות טובות עומדות מאחורי המסמך הזה. עדיין יש לי השגות על ההנחות שנראה שעומדות בבסיסו של המסמך.

    רשימות, שאורי ברוכין אוהב מדי פעם לנפנף בגודל שלו, הוא אתר שאין לו תנאי שימוש בכלל. תנאי השימוש הרלבנטיים לגולש הקורא בבלוגלי, ישרא ואפילו וואלה, נראה שנועדו בעיקר להגן על האתר מפני תביעות על נזק שנגרם לגולש בזמן שגלש באתר. אף אחד מהאתרים האלו לא מנסה לטעון שבעצם הגלישה באתר, הגולש מחויב בצורה כלשהיא כלפי האתר. כמובן שיש גם אתרים כמו YNET שלפי תנאי השימוש שלהם צריכים לתבוע את גוגל כי הם לא רוצים שיטוט של בוטים.

    והרי זה חסר טעם לקבוע דרישות שאין ביכולתך לאכוף. אתה יכול לכתוב שיש לך זכות לקבל מידע על הגולש לפי הIP של הגולש, אבל אני מאוד מקווה שאף ISP במדינה לא יהיה מספיק טיפש לתת לך אותו ללא צו של שופט, ושאף שופט לא יהיה מספיק טיפש ולא יבחין שיש פה חוזה אחיד עם תנאים מקפחים ביותר (לפי הבנתי המשפטית המוגבלת ביותר).
    ומה הקטע הזה עם הקישור לאתר? אם אני ארצה להתיחס לאתר בתגובה בבלוג אחר, האם בגלל שכבר ביקרתי באתר אני אצטרך להמציא חידודי מילים (במקום לכתוב שמה! אני אכתוב "האתר שאיני יכול להזכיר את שמו") בעוד שאדם שלא ביקר באתר יכול להתיחס לו בשמו המלא בלי להביא קישור? מה ההגיון בכך?

    הייתי יכול לקבל את החוזה הזה, אם כל קורא היה צריך להרשם בשביל לקרוא באתר, והחוזה היה מובלט בזמן הרישום. לצערי החוזה המשפטי הזה מוסתר מעין כל, ואדם שמבקר באתר בכלל לא מודע שהוא חשף את עצמו לתביעה פוטנציאלית מטעם שמה!.
    אתה כותב מדי פעם על השטויות שכותבים בEULA למיניהן. לEULA הכי נורא יש תכונה אחת שמעמידה אותו מעל החוזה הזה, כל הEULA מחיבים למעשה opt-in. החוזה הזה אין בו opt-in וגם לא opt-out.

    אני לא חושב שזה התפקיד של שמה! להלחם בדברים הרעים ברשת ולאכוף דברים כמו איסור קצירת כתובות דואל שמותרים לפי חוק, אבל זה נושא צדדי מבחינתי. הבעיה העיקרית היא שהוא שולל זכויות, והגולש שנשללו ממנו זכויותיו אפילו לא מודע לכך.

  5. פז, התקנון לא שונה בינתיים. אני פשוט הפנתי את כל הבאים משמה! לוובסטר. אין לי מושג אם זה קשור או לא, אבל הקישורים לאתר הזה הוסרו משמה!.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים