מתחילה המלחמה נגד מרכז אדוה

הכוחות לחלוטין לא שקולים. מצד אחד עומד אני, ומהצד השני עומד מוסד שהתקציב שלו לא ידוע לי אבל אני מנחש שהוא לפחות מאות אלפי שקלים בשנה. ואם זה לא היה מספיק המרכז הזה נהנה מליטופים לא פוסקים של התקשורת הישראלית.

על מה מדובר? אני חוטף התקף קטן כשאני שומע עברית קלוקלת, התקף יותר גדול כשמסבירים לי ש1+1=5, וחמת זעם כאשר משתמשים בסטטיסטיקה ונתונים כלכליים לא רלבטיים, תוך כדי ניצול חוסר הידע של הציבור בסטטיסטיקה לוגיקה וכלכלה בסיסית, בשביל למכור לו אג'נדה פוליטית.

היום מרכז אדוה פרסם חוות דעת על תקציב 2006 והאשים את פרץ על כך שהוא בוגד באג'נדה החברתית. המסמך הזה יכל להיות רלבטי באותה מידה אם היו חוסכים את השכר של המכינים ונותנים לעשרה קופים להכין אותו. בהמשך אני עומד להציג את כל התכמונים בהם משתמשים במסמך.

אדוה: (עמוד 4) תקציב המדינה צריך לגדול בהתאם לגידול באוכלוסיה
מרק: יש מושג בכלכלה שנקרא עלות שולית שחברי המרכז כנראה לא מכירים אותו. במילים פשוטות, אם להסיע נוסע אחד בקו 5 בתל אביב עולה לחברת דן 1000 שקל, המחיר לשני נוסעים יהיה 1005 (צריכת דלק יותר גבוהה) ולא 2000.

אדוה (עמוד 5): הורדת תקציב מוזילה את מחיר ההון (לעשירים כמובן)
מרק: מה הקשר? מחיר ההון נקבע על ידי הריבית והיא נקבעת על ידי בנק ישראל ועלות גיוס ההון של הבנקים המסחריים ולא קשורה כלל לתקציב.

אדוה (עמוד 7): בין השנים 2001 ו2004 קוצץ התקציב
מרק: לא סתם אתם בוחרים ב2001, השנה בה לא היתה ממשלה (מתפקדת) בישראל וסילבן שלום והחרדים הבטיחו כסף לכל מי שרק ביקש. זה היה רק צדק פואטי ששלום היה צריך אחר כך לסתום את החור שהוא בעצמו יצר.

אדוה (עמוד 7): רוב הישראלים לא יכולים לממן שרותי חינוך ובריאות.
מרק: פעם אחרונה שבדקתי, המשמעות של רוב היתה "יותר מ50%" אני לא זוכר שום מחקר, אפילו לא של מכון אדוה, שטען דבר כזה. אולי חסרה לכם המילה כל?, אבל אם כך אז גם העשירים שלא יכולים לממן את שליחת הבת לאוניברסיטה יוקרתית בארצות הברית הם עניים מסכנים.

אדוה (8): התקציב לנפש קטן ב12% בין 2001 ל2006
מרק: על שנת 2001 ועלות שולית כבר כתבתי?

אדוה(9): תקציב משרד הבריאות בלי סל התרופות קטן ב16%
מרק: מה ההגיון בכלל להתיחס לתקציב משרד בלי להתיחס לאחת ההוצאות הגדולות של אותו משרד? יתכן שהירידה נובעת מכך שפעילויות מסוימות של המשרד הועברו למשרד אחר, או מכך שפרויקטי בינוי גדולים הסתימו, או שמשרד הבריאות עבר ללינוקס וחוסך את העלות של רשיונות התוכנה. ואולי בכלל קיצצו לבכירי המשרד את השכר?

אדוה (9): תקציב קצבאות הביטוח הלאומי קוצץ
מרק: אז מה? אולי אנשים מצאו עבודה ולא זקוקים יותר לאותה כמות תמיכה מהמדינה?

אדוה (12): התקציב של 2004 גדול בגלל העברה חשבונאית מ2003
מרק: בלבלתם אותי. הכסף הרי הוצא ב2004, ואם לא מתאים לכם שהוא העברה חשבונאית, הייתי מעונין שתצינו במפורש שהכנסתם אותו לתוך התקציב של 2003.

אדוה (12): ההעברה החשבונאית עברה ברובה לתקציב הביטחון.
מרק: אנשים מתים לא זקוקים לשירותים חברתיים. בכל מקרה תקציב הבטחון מהווה כ30% מהתקציב כאשר מחסרים ממנו את החזרי החובות של הממשלה.

אדוה (13): חסרים 5.6 מליון שקל לתקציב סל התרופות
מרק: וואלה אולי אתם צודקים, אבל אתם משתמשים במונחים אותם לא שמעתי בחיים ומניחים שמחירי תרופות וטיפול הם קבועים, כאשר למעשה הם יורדים עם הזמן, ולכן אני מפקפק קשות בנכונות הדברים.

אדוה (13): קוצצו קצבאות הביטוח הלאומי
מרק: המשק פרח, אנשים יצאו לעבוד, האם יתכן שפשוט אין צורך בכל הכסף הזה לפי הקריטריונים הנוכחיים?

אדוה (15): גרף המציג את גודל הקיצוץ
מרק: כמה שלא תנסו לא תצליחו לשכנע אותי ש47 גדול פי 2 מ42

אדוה (16): במסגרת התוכנית למלחמה בעוני הקצבאות יועלו רק ב2 מיליארד שקל
מרק: אני מבין שאתם מליארדרים ובשבילכם 2 מיליארד מצדיק את הביטוי "רק". הרי אם היתה סיבה אמיתית למה הסכום לא מספיק הייתם ודאי מציינים אותה.

אדוה (18): תקציב ההכשרה המקצועית קוצץ
מרק: כשיש ירידה באבטלה צריך פחות הכשרה. אולי הירידה בתקציב הכשרת האקדמיים קשורה גם לכך שעולי שנות התשעים נקלטו פחות או יותר והם לא זקוקים להסבה?

אדוה (19): התקציב לסטודנט קוצץ
מרק: אמרתי כבר עלות שולית? לפי הגיון החישוב הזה הממשלה יכולה לפתור את הבעיה על ידי הגבלת מספר הסטודנטים בארץ.

אדוה (22): הממשלה הפחיתה את המיסים ולכן הכנסותיה יקטנו
מרק: תגידו, לאיזה כוכב לכת רחוק חטפו אותכם? הממשלה גבתה יותר מיסים מהחזוי ב2004 ו2005 וכנראה גם ב2006. אני ממליץ לכם לקרוא עיתונים מדי פעם כי בהם מדובר הרבה על "מה לעשות עם העודף הזה".

אדוה (23): הפחתות המיסים היטיבו בעיקר עם העשירים
מרק: זה טיעון חסר משמעות, בשביל שתהיה לו משמעות צריך להגדיר איך מודדים את ההטבה ורק אחר כך ניתן ליקבוע עם מי זה היטיב יותר. בכל מקרה מס הכנסה הוא לא המס היחידי שהממשלה גובה, והיתה העלאה במדרגות המס התחתונות (כלומר אנשים שמרוויחים מעט משלמים פחות מס) וגם ירד מס הערך המוסף דבר שהגדיל את ההכנסה הפנויה של העניים.

אדוה (24): המשק צמח מ2004 תודות לפלשתינאים
מרק: לרגע התבלבלתי ושכחתי שאריאל שרון נכנס לתרדמת ב31/12/2003 ומרוב צער בנימין נתניהו ירד מהארץ. אבל אולי בכל זאת היתה השפעה זעירה של התוספת לתקציב הביטחון לה התנגדתם בעמודים הקודמים?

אדוה (25): ב2010 העשירים יקבלו 6 מיליארד שקל תוספת כחלק מהפחתת המסים
מרק: ראשית הם לא יקבלו דבר, אלא ילקח מהם פחות. בנוסף אני שמח לגלות שאתם לא רק כלכלנים אלא גם מחלטרים כחוזי עתידות, אולי תכינו לי הורוסקופ לשבוע הבא?

אדוה (27): רק עשירים קנים מכוניות ומכשירי חשמל
מרק: פשוט אין מילים.

אדוה (28): מס החברות ירד
מרק: אם התכוונתם לרמוז למשהו, אז עשיתם את זה יותר מדי מרומז.

אדוה (30): הממשלה מניחה שקיצוץ בתקציב יביא לריבוי השקעות
מרק: למה? איזה אדם סביר יחשוב שיש קשר בין הדברים? אני באופן אישי לא חושב שמישהו ישקיע בי או בבני ביתי אם אני לא אשתה את הקפה היומי שלי בבית הקפה.

אדוה (36) : חזרה למוטיב שעל ידי קיצוץ התקציב הממשלה מוזילה כסף לעשירים
מרק: חזרה מרובה על דבר שטות לא הופכת אותו לדבר חוכמה.

אדוה (30-46): הרבה מאוד מלל על ירידה בהשקעות
מרק: ומה זה קשור למדיניות חברתית? ובכלל האם זה לא הייתם אתם שטענו שהשקעות הממשלה הולכות ברובן לבעלי ההון?

אדוה (47): יש ירידה בתקציבי הבינוי של בתי החולים
מרק: אני מבין שאתם רוצים שיקימו בתי חולים שלא זקוקים להם. אם לדעתכם צריך לבנות עוד בית חולים, אנא הביאו אסמכתות.

אדוה (54): השקעה ברכבות אינה תחליף לפיתוח הנגב והגליל
מרק: מישהו אמר אחרת? האם אתם אומרים שצריך לבטל סלילת קוי רכבות שישרתו מיליוני נוסעים בשביל להשקיע בצימר בגליל?

אדוה (54): השקעה ברכבות לא מיטיבה עם העניים
מרק: כל אידיוט יודע שהשקעה בתחבורה ציבורית מיטיבה יותר עם העניים. סימן שאתם חכמים.

אדוה (58): המעמד הבינוני הולך ומצטמק
מרק: נהוג לספור את המשתיכים למעמד הבינוני כאחוז קבוע מהאוכלוסיה, לכן לפי הגדרה הוא לא יתרחב ולא יצטמק.

אדוה (58): 70% מהנוער אינם יכולים להצטרף לחגיגת ההיטק
מרק: למעשה זה 95%, אין מה לעשות זה לא מתאים לכולם. לעומת זאת 99.99% מהנוער לא יוכלו להיות שרים. במחשבה שניה, אין עוד מקצועות שניתן להרוויח בהם שכר הוגן? שמעתי שבחברת החשמל ובנמלים משלמים טוב אפילו אם אין לך כישורים.

אדוה (58): 61% מהשכירים מרויחים פחות מ5,500 ולא יוכלו להעניק לילדיהם חינוך הולם
מרק: אני מאוד מקווה שלבחורה הצעירה ששירתה אותי היום בקופי בין אין ילדים, כי אני לא בטוח שהיא בגיל שבו יחסי מין מותרים לפי החוק.

אדוה: המקורות לנתונים הם

מרק: בעיקר מסמכים אחרים של אדוה.

3 תגובות “מתחילה המלחמה נגד מרכז אדוה”

  1. הו מרק, הו מרק!
    גיליתי בחדווה את הבלוג שלך על אוצרתיו יקרי הערך.
    רק שבחים על הכתיבה, החשיפה והטרחה שבבדיקת הפרטים הקטנים (כמו חוק ההסדרים האימתני).
    אולם מרק יקירי, האם אתה לוקה בתסמונת טמינת הראש בחול מידי פעם? אולי וירוס הציניות האין-סופי? למה כוונתי? הרי מספר דוגמאות:

    הערה לעמ' 9: "יתכן שהירידה נובעת מכך שפעילויות מסוימות של המשרד הועברו למשרד אחר, או מכך שפרויקטי בינוי גדולים הסתימו, או שמשרד הבריאות עבר ללינוקס וחוסך את העלות של רשיונות התוכנה. ואולי בכלל קיצצו לבכירי המשרד את השכר?"
    ובכן, לא בדקתי את 3 ההסברים המופלאים שלך, אך מסופקני שזו המציאות. משרד הבריאות נמצא בתהליך של הקפאה בדרך ל-0 המוחלט. מתפנה תקן שהוקצה וצריך? איושו מותנה באישור ועדה בה חברים 2 נציגי משרד האוצר ומנכ"ל משרד הבריאות. המנכ"ל כבר לא טורח להגיע לישיבות הועדה… תן לי לנחש למה…

    הערב 2 לעמ' 9: "מרק: אז מה? אולי אנשים מצאו עבודה ולא זקוקים יותר לאותה כמות תמיכה מהמדינה?"
    בחיאת! אני מקווה שהחול לפחות חמים ונעים. הנתון האחרון שניתן לסמוך עליו הוא אחוז האבטלה. סתם דוגמה פצפונת – אחותי ובעלה לא עבדו למשך מספר חודשים הם לא חתמו אבטלה. הם לא היו חלק מהסטטיסטיקה. הם לא עשירים, סתם בעלי עקרונות. כמה אנשים עובדים ולא מצליחים לקיים עצמם? כמה אנשים עובדים ומקבלים את משכורתם 3 חודשים באיחור? צא לרחוב והרח את ריח הניצול באוויר…
    אז זה לא לעניין להעלות טיעונים היפוטיים שנכונים לחוגי הכלכלה באוניברסיטאות, היכן שברור שאף אחד לא נמצא במצוקה אמיתית.

    הערה לעמ' 12: "מרק: אנשים מתים לא זקוקים לשירותים חברתיים. בכל מקרה תקציב הבטחון מהווה כ30% מהתקציב כאשר מחסרים ממנו את החזרי החובות של הממשלה."
    ובכן, האם מצאת הוכחה שכל תוספת של X שקלים מבטיחה חיים נוספים? לדעתי זה ניתן להוכחה רק במשרד הבריאות. אנשים בריאים יכלים דווקא להילללחם טוב יותר, וגם ללמוד טוב יותר ואפילו לעבוד טוב יותר. אז למה לא דואגים לזה? פעם קשקשו לי שמה שמחזיק אותנו חיים זה האדם שבטנק – ההון האנושי. אפס – הון אנושי לא גדל על העצים.

    הערה לעמ' 13: "מרק: וואלה אולי אתם צודקים, אבל אתם משתמשים במונחים אותם לא שמעתי בחיים ומניחים שמחירי תרופות וטיפול הם קבועים, כאשר למעשה הם יורדים עם הזמן, ולכן אני מפקפק קשות בנכונות הדברים."
    מחירי התרופות יורדים, אבל התרופות החדשות (והיקרות) יעילות יותר. מה שנכון אולי לומר, שלא משנה כמה תקצה לסל התרופות, עדיין יהיה חסר. תמיד יש עוד פיתוח חדיש לעוד מחלה נדירה וחשוכת מרפא. קוראים לזה קידמה.

    הערה לעמ' 13: "מרק: המשק פרח, אנשים יצאו לעבוד, האם יתכן שפשוט אין צורך בכל הכסף הזה לפי הקריטריונים הנוכחיים?"
    אני מודה שאני לא קורה כל יום עיתון ושומע כל חצי שעה מבזק – אבל פיספסתי משהו? המשק פרח? אנשים יצאו לעבוד (בשכר הוגן, תוך הבטחה שיקבלו אותו בסוף החודש ואולי חס ושלום יקבלו תנאים סוציאליים)?
    מרק, הו מרק. נימוקי משרד האוצר אינם שאנשים לא זקוקים לכסף, אלא שאסור לתת להם את הכסף הזה כיוון שהם הופכים להיות עצלנים, עלוקות ומוצצי דם. הקיצבאות (המשחיתות בגודלן – 1400 ש"ח לפנסיונר, ממש ALL IN ALL)מעודדות אנשים לא לעבוד (!!!), אליבא דמנהלי האוצר. אבל אולי אני חי בפלנטה אחרת, וסתם מאמין לבני אדם, ובכלל כל עובדי הקבלן שאני פוגש הם שקרנים פתולוגיים, וכל המסכנים שגרים בשיכון מול הבית שלי מחביאים ת'מליונים מתחת לבלטות של עמידר.

    טוב, קצת נסחפתי.
    מלחמתך במכון אדוה ראויה לשבח על הרצון לדייק בנתונים ולא לקחת דברים כמובן מאליו. מנגד, הביקורת צריכה להיות שקולה ועניניינית, ולא מוטה אידאלוגית לכיוון ההפוך.
    אז כה לחי, בברכת ביקורת בונה.

  2. אמנון, תודה רבה. נחמד מאוד לגלות שיש אנשים שנהנים מהתוכן של האתר הזה, במיוחד אם זה גורם להם להפעיל את התאים האפורים למספר דקות, אפילו אם הם מגיעים למסקנה שאני כותב דברי שטות.

    אין לי מידע פנימי ממשרד הבריאות, ולכן אני מוכן לקבל גם את התיאוריה שלך. כמובן שהיה רצוי שמישהו ישווה בין התקציבים של שנים קודמות לתקציב של השנה הזו וימצא מה השתנה.

    בקשר לאבטלה, הנתונים שאתה מביא הם דוגמאות שודאי כואבות למי שמוזבר בהן, אבל הן שונות מהסטטיסטיקה של הלמ"ס. לפי הלמ"ס לא רק שאחוז המובטלים (לפי ההגדרה מובטל הוא מי שחיפש עבודה ולא מצא, בלי קשר לעניני ביטוח לאומי) ירד אלא גם אחוז המועסקים מקרב האוכלוסיה עלה. כמובן שיתכן שעבודה במשרה חלקית לא תספק את הצרכים של אדם ומשפחתו, אבל אולי הוא יצטרך קיצבה יותר קטנה.

    תקציב ביטחון. לי אין ספק שכל שקל שהלך לבנית החומה/גדר עם הגדה הגדיל את הביטחון, לכן לתקופה הספציפית שבה מדובר, כן כל שקל הגביר את הביטחון. כמובן שזו לא אמת כללית שנכונה בכל זמן ומצב.

    המשק פורח. כן המשק פורח. אין דבר שמעיד יותר על כך שהמשק פורח מהגידול בפערים החברתיים, הנובע בין היתר מכך ששתי שכבות אוכלוסיה גדולות, החרדים והערבים, לא משתתפים בפריחה. משק פורח כמובן לא אומר שמצבם של כל האנשים מוטב, אבל האם באמת תקציב הקיצבאות הוא דבר קדוש שאסור לנגוע בו? ואם יש סיבות להגדיל אותו, האם לא יתכן שיהיו סיבות לגיטימיות לחלוטין להקטין אותו?

    בסופו של דבר הבעיה שלי היא לא עם הטיעון של מכון אדוה שהחברה לא מספיק שיוויונית (או מתאכזרת לחלשים או כל וריאציה אחרת), אלא חוסר הנכונות שלהם לנסות לבסס את הטיעון הזה על עובדות חד משמעיות שלא ניתנות לפירוש אחר, שלא לדבר על סעיפים תמוהים כמו "תחבורה ציבורית משרתת עשירים".

    אני בכל אופן מנסה לא לכתוב עם הטיה אידאולוגית (למרות שברור פה מה אני חושב) כי כתיבה אידאולוגית משעממת. הרבה יותר מענין לאמת אידאולוגיות עם המציאות, או עם הסתירות הפנימיות שלהן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים