שמעתי את הגירסא של פול אנקה ולרגע לא הייתי בטוח בסדר הכרונולוגי בו התרחשו הדברים
פול אנקה (איכות טיפה טובה יותר פה)
soundgarden
שמעתי את הגירסא של פול אנקה ולרגע לא הייתי בטוח בסדר הכרונולוגי בו התרחשו הדברים
פול אנקה (איכות טיפה טובה יותר פה)
soundgarden
לא מבין למה, אבל יותר מדי פעמים כשאני מגיע להופעה היא משום מה באנגלית, וזה היה הדבר האחרון שהייתי מצפה ממישהו עם שם כל כך ישראלי. מה בדיוק הקטע הזה? אין מספיק מילים בעברית? לא שזה בהכרח דבר רע אבל בינתיים הניסיון שלי שדוקא בגלל שזו לא שפת אם של הזמר ולא של המאזינים יש יותר חשיבות לאיזון העדין של הסאונד בין השירה לכלים ובינתיים פרט לפאנקנשטיין כל ההופעות שהייתי בהן נתנו דגש גדול מדי לכלים. אפילו עם הסאונד הבסיסי המצויין של הבארבי לא הבנתי יותר מרבע מהמילים שגבע שר, וזה דבר שנראה לי בעייתי אם אתה לא זמר גלגלצ שמי שמגיע להופעה שלך כבר מכיר את כל המילים בעל פה.
אני לא יודע איך נשמעים האלבומים שלו, אבל הציון הכללי על ההופעה הוא נחמד+ ולא יותר. הבעיה העיקרית שלי היא שלמרות שלכאורה הוא מקוטלג בתור זמר פולק/רוק יש בהופעה קטעי נגינה שאני מיחס לרוק מתקדם של שנות השבעים וקטעי כיסוח גיטרות שמזכירים את התקופה בה מטאליקה ונירוונה היו צעירים, ולפעמים הם משולבים בשיר אחד. כלומר מתחיל שיר שקט יחסית, ואז בשני שליש הדרך בא קטע נגינה ארוך מדי שבמקום לשמש תבלין על השיר הוא פשוט קוטע את השיר וכשקטע הנגינה נגמר אתה כבר לא זוכר על מה השיר. פרט לשיר אחד בהופעה שהביצוע שלו היה "סגור" מההתחלה ועד הסוף, רוב השירים לא הצליחו לשמור על אחידות סגנונית מספקת בתוך השיר עצמו וגם ההופעה סבלה לדעתי מסדר שירים לקוי ואחרי שיר קצבי נחמד שהכניס כמעט את כל הקהל לקצב בא שיר שקט שהרס הכל. דוקא בגירסאת הכיסוי השקטה לmodern love של בואי היה חסר לדעתי קצת התפרעות ….
בכלל ההתרשמות שלי מגבע אלון היא שהוא הרבה יותר נהנה מהנגינה מאשר מהשירה, ואני ממש לא מומחה אבל נדמה לי שאם הוא רציני בקטע של השירה כמה שיעורי פיתוח קול בכלל לא היו מזיקים לו. הנגינה? זה כבר ענין אחר לגמרי, על הנגינה מגיעה לכל המשתתפים ציון קרוב למצוין. אני ואחותי התלהבנו בעיקר מהמתופף אבל כולם היו ממש טובים. למעשה אם הייתי צריך לבחור בין הופעה בה גבע אלון שר לכזו שבה הוא מנגן, הייתי הולך לשניה.
ואי אפשר לסיים בלי הקטע הביזארי של ההדרן. אני לא ממש מבין את הקטע של סחיטת מחיאות הכפים שכרוך בענין, אבל אני יכול לקבל את זה שלהקות מוצלחות וידועות נהנות מהטפיחה על האגו ואולי גם צריכות שתי דקות בשביל מנוחה והחלטה עם מה סוגרים את הערב, אבל שמגגה צעיר כמו גבע אלון עוד לא עשה מספיק דברים טובים בשביל לדרוש מהקהל מחיאות כפיים ואני בטוח שגם מהצד של הבמה היה אפשר להרגיש בזה שהופעה לא הלהיבה יותר מדי, אז מה בדיוק הקטע? כמובן שהיו כמה אנשים שניצלו את ההפסקה והחליטו לא לחכות להדרן….
מאמר מאוד מענין של סט גודין על איפה חברות המוזיקה טועות ומה הן צריכות לשנות בהתנהגות שלהן