במקום היחיד שכתב עליה משהו בתקשורת נאמר שהיו שם 1000 אנשים ולי נראה שהיה פחות, אבל עדיין היה מאוד רעשני (כולל רימון עשן אחד) ולווה בהרבה צפירות הסכמה של אנשים שההפגנה הזו תקעה אותם קצת בפקק.

אה כן, אלו תמונות מההפגנה מול השגרירות הטורקית ברחוב הירקון שנערכה ביום חמישי.

הפרשה של ענת קם מכילה כל כך הרבה זויות, ודרושה כל כך הרבה קריאה בכדי להבין את כל החומר הגלוי וזה לא עוזר שהכוכבים הראשיים הם הגופים הכי שקרנים במדינה – הצבא והתקשורת.

עיתון הארץ מלמדת אותנו מהיא עיתונאות כאשר הוא מדווח דיווח חלקי המורכב רק מחלקים שעשויים להוציא אותו כנדבר הכי טהור שנמצא על פני כדור הארץ כרגע. בדה-מרקר לעומת זאת פשוט לא מדווחים על הפרשה, על האייפד מדווחים (בכותרות ראשיות), אבל בכדי לדעת על ספק פרשת הריגול בצמרת צהל שנחשפה, תצטרך לגלול עד סוף הדף הראשי במקום בו יש קישורים לכל מיני מאמרים בהארץ.

ריגול? ודאי שריגול! לא מכיר מילה אחרת בעברית שמבטאת מעקב אחרי מישהו ופריצה למקומות שאינך מורשה להגיע אליהם בשביל לאסוף עליו חומר. ומה עם בגידה? ודאי שבגידה! זו לא היה בגידה מהסוג של "הייתי בחו"ל והתגעגעתי והיא ישבה איתי בבר והזכירה לי אותך", אלא בגידה מתמשכת באמון של המערכת שענת קם שירתה בה מרצון. מאחר שהמעשים נעשו בצמרת מערכת שהרבה אנשים במדינה נותנים בה, ובאנשים העובדים בה,  אמון רב, לא פלא שהרבה אנשים מרגישים שהיא בגדה בהם.

אבל האם ענת קם היא בוגדת במשמעות הרגילה של המילה? כנראה שלא ומדובר פה פשוט באדיוטיות ברמה הגבוהה ביותר האפשרית כאשר יש לך IQ של יותר מ100. חינוך אליטיסטי בתוספת טבילה בעבודה עיתונאית (לפני הגיוס) שבטח כללה החשפות לשטיפת מוח על חשיבות העיתונאות כנראה גרם לקם להרגיש שהשמש זורחת מהתחת שלה והיא תהווה מופת לכל העולם לעבודה עיתונאית. האנשים שהיא רומסת בדרך וממסכנת? עיתונאי אמיתי לא מתחשב בזוטות שכאלו.

נראה שציון הנכשל הנמוך ביותר מגיעה למערכת גיוס כח האדם של צהל. למה לכל הרוחות לתפקידים שעובר בהם חומר מסווג ברמות הגבוהות מיותר מגייסים נשים לפי זקירות החזה? אולי הגיע הזמן שללשכות האלו לא יגיסו אנשים בני פחות מ30 – אנשים עם נסיון חיים וטיפה יותר פרספקטיבה על ההבדל בין המילים – אפשר, מותר ורצוי.

ציון רק באלפית יותר גבוה מקבלת מערכת הארץ. מה לכל הרוחות חשבו שם במערכת כאשר הם התחילו ללכת בדרך שהיה צריך להיות ברור בה מהרגע הראשון שהמודיע שלהם תתגלה ותבלה את שארית ימיה מוחרמת בציבור הכללי? האם הם באמת הסבירו לה ב1000 צורות שונות שאין מצב שהיא לא תתגלה ותוחרם על ידי בני משפחה, שכנים וחברי ילדות? שהמקום היחידי שבו תוכל לשתות קפה בשקט יהיה ב"גדה השמאלית", או "סלון מזל" (אם תצליח להתחמק מהקפיטריה של הכלא)? האם הסקופ שאלוף פיקוד המרכז לא אוהב את החלטות בג"ץ טיפה יותר מדי, הצדיק את זה?
וזה לא נעשה מתוך חוסר ידע. אורי בלאו כבר היה מעורב בפרשה דומה שבגללה חיילת נשלכה לכלא (צבאי למזלה).

הקטע של אורי בלאו לא לחלוטין ברור. אם הוא באמת מפר כרגע סיכום עם השב"כ זה לחלוטין לא בסדר. אני יכול להבין את חוסר הרצון המקורי להעביר את כל המסמכים בשביל למנוע את החשיפה של ענת קם, אבל מה בדיוק משרתת ההתעקשות הנוכחית? ואם כבר הגנה על מקורות, אז שיחזור לארץ וכמו גבר ילך לבית משפט לטעון את הטיעונים לזכותו.

ידיעות אחרונות (העיתון הראשן שקם פנתה אליו) מצליח לצאת מהפרשה כגוף צבוע ברמות (מישהו מופתע?). אחרי כל הקשקושים בעמודים הראשונים על משתמטים ובולשיט דומה, נראה שהם לא טרחו לעדכן את הצבא שיש לו פרצת אבטחה בנהלים שלו. אני בטוח שאנשים יצירתיים היו מצליחים לנסח את זה בצורה כזו שלא תחשוף את קם עצמה (במיוחד מאחר שבאותה תקופה כבר השתחררה).

ולסיום, הגוף הפטאתי ביותר של הפרשה הוא השמאל הישראלי. איך תמיד אנשי השמאל מצליחים להזדהות רק עם אנשים שנתפסים כבוגדים בציבור? וכאילו להוסיף לטמטום ענת קם דוחה את החיבוק שלהם, אבל הם לא עומדים להתחשב בדברים פעוטים כמו המחשבות של נשוא החיבוק שלהם. הם הרי יודעים הרבה יותר טוב ממנה מה היא חושבת ומה מניע אותה.

במדינה בה שני ימים שלמים מוקדשים להעלאה על נס את פועלם של אנשים שמתו, ושמתחלחלת קולקטיבית אם מישהו מעז לחלל את קברם, נדרשת מידה לא קטנה של צביעות בשביל לבקר את ההחלטה להעתיק את מיקומו של חדר המיון הנבנה בבית החולים ברזילי מפני שהוא מתוכנן להבנות על קברים שחשובים לחרדים.

בעוד חודשיים, בפרוץ ימי השואה והזיכרון, העיתונים יפרסמו לפי הנוהל הרגיל את התמונה של החרדי שלא עומד בצפירה והמוני מגיבים יזעמו על כך שהחרדים לא נותנים כבוד לחללים שהגנו עליהם. אבל למה שבעצם החרדים יתנו כבוד למתים חילוניים אם החילונים לא נותנים כבוד למתים חרדיים? (באותה מידה שרוב החרדים לא מכירים את המתים באשקלון, רוב החילונים לא מכירים את המתים במלחמות ישראל)

מתוך וולווט

כאשר בידיעות טוענים ש"המתים חשובים להם יותר" הם צריכים קודם כל להסתכל במראה ולבדוק מה היתה עמדת המערכת בפעם האחרונה שבה נעשו חילופים של מחבלים תמורת גופות. חוץ מזה, מה זה בדיוק ה"יותר" הזה? יותר ממה? האם מישהו הולך למות בגלל שחדר המיון מוקם במקום אחר? מאוד סביר להניח שלא – נדמה לי שאנשים נוטים למות לפני שהם מגיעים למיון או אחרי שהם במחלקה.

אז השאלה, שתקשורת שמתעסקת בעובדות במקום בהתנפלויות בעלות נופך גזעני היתה שואלת, היא מה יהיו ההשלכות הרפואיות של הענין. אני לא יודע באיזה מצב עומד התכנון של המבנה, אבל אני יכול לדמיין מצב שבו לא יהיה מדובר בדחיה של יותר ממספר חודשים ספורים, במיוחד אם הממשלה תחליט שזה מה שהיא רוצה.

בסופו של דבר נראה לי שמדובר בעיקר בכסף, ואם מדברים על כסף, אז זו לא בדיוק המטרה המוזרה היחידה שממשלות ישראל לדורותיהן הוציאו עליהן כסף בשביל לשמר את הקואליציות שלהן, לא בטוח שהיא אפילו מוזרה במיוחד. למעשה זה הפתיע אותי שההחלטה עברה ברוב כל כך דחוק.