תגית: בחירות 2009

איך עושים קואליציה במספר צעדים פשוטים

  1. ציפי מתקשרת לביבי ואמרת לו – שמע, אני ממש לא בטוחה שאין לי סיכוי סביר להרכיב ממשלה, אבל ברור לי שלפחות כרגע אם מישהו לא ישים לך רגל ופרס לא יאבד את שפיות דעתו, לא תהיה לפרס ברירה והוא יאלץ להטיל עליך את הקמת הממשלה. ההצעה שלי היא כזו – אני אוותר קצת על האגו שלי ולא אנסה להתעסק בכל מיני תרגילים קטנוניים שיפריעו לך להיות הראשון, ואתה תיתן לי הצעה שתכיר בכך שאני קיבלתי יותר קולות ממך.
  2. ביבי מתקשר לאביגדור ואומר לו – מה דעתך שלשם שינוי נקים ממשלה יציבה כל כך שהבחירות הבאות יהיו רק בעוד ארבע וחצי שנים, אני אתה וליבני? ממך אני צריך רק הבטחה אחת שאם מחר מתחיל משא ומתן רציני עם הפלשתינאים אתה לא מתחרפן לי על שינויי גבול מינוריים.
  3. ביבי מתקשר לציפי ואומר – אז ככה, את שרת החוץ, מופז שר הביטחון, ליברמן שר הפנים וסילבן שר האוצר. אם זה בסדר מבחינתך ניתן לעורכי דין לשרטט את מפת יתר המשרדים וההסכם הקואליציוני המדויק.

ולמרות שבפוליטיקה הישראלית "שכל ישר" מהסוג הזה הוא נדיר ביותר אני חושב שיש סיכוי כלשהו שזו תהיה הקואליציה הבאה.

מדינת משטרה

אום אל פחם היא לא חלק ממדינת ישראל וזה סופי. מקום שבו חוקי המדינה לא חלים כי המשטרה מפחדת לאכוף אותם בניגוד להוראת בית המשפט לא יכול להחשב בשום אופן פרקטי כחלק מהמדינה.

מסתבר שכשתושבי אום אל פחם רוצים לגור בישוב קציר שגובל בה, הם דורשים הכנסת אורחים לפי כל חוקי המדינה עד הסעיף האחרון שבהם, אבל כאשר הם מתבקשים לארח יהודי לחצי יום זה נורא קשה להם. אם היה להם טיפה שכל הם היו מארחים אותו במיטב מסורת האירוח הערבית ומנעימים את המשמרת המשעממת בקלפי עם בקלאוות טובות ושאר מטעמים (כשרים כמובן), אבל מסתבר שאסור להכניס את המילה ערבי באותו משפט בו מופיע כבר המילה שכל. מעניין כמה אנשים שקמו בבוקר עם נטיה להצביע ליכוד, קדימה, עבודה או כלל לא להצביע, החליטו להגיע לקלפי ולהצביע ליברמן.

ותודה לחיים אורון שהזכיר לי למה לא רציתי להצביע למרצ

יו"ר מרצ חיים (ג'ומס) אורון בירך היום על החלטת המשטרה שלא לאפשר את כניסת מרזל לעיר. לדבריו, "מרזל הוא סכנה לציבור בכל מקום בארץ, לא רק באום אל פחם", אמר.

מסתבר שבמרצ של היום הקטע של אמונה בשלטון החוק תופס רק באופן סלקטיבי. ויותר מזה יש אנשים שהם אשמים עוד לפני שהגישו נגדם כתב אישום.

שיר על הבוקר #1, מוקדש לתומכי חדש

השיר מוקדש ל:

  • הייטקיסטים תומכי חדש המדברים על פערים חברתיים שרק מעלות הליסינג שלהם היה ניתן לקיים משפחה מבני ברק
  • יושבי בתי הקפה התל אביביים הנחרדים מהפערים החברתיים שמהוצאות שכר הדירה, הביגוד, והבילויים שלהם ניתן היה לפתור בעיות תשתית של בית ברהט
  • לירוקים תומכי חדש שבטוחים שאחרי ש1,500,000 אנשים ינצלו את זכות השיבה ישארו בארץ שטחים ירוקים.
  • לתומכי השלום והאחווה בין יהודים וערבים שבטוחים שיהודים וערבים יכולים לגור בשכנות טובה, כל עוד היהודים גרים רק איפה שהערבים מרשים
  • להומניסטים תומכי חדש שנחרדים מהרעיון של הזזת גבולות המדינה מערבה לואדי ערה, אבל אין להם שום בעיה לבצע טרנספר של אנשים מפסגת זאב.
  • לחבר כנסת קומוניסט אחד שבזמן שדיבר על חלוקת עושר שווה בחברה, צבר רכוש שבטח מעמיד אותו בעשירון התשיעי אם לא יותר
  • לחברת כנסת קומוניסטית (לשעבר) שלא שילמה לעוזרים הפרלמנטריים שלה גרוש מעבר לשכר מינימום
  • ובלי קשר לחדש, לכל מי שחושב שזה רק הגיוני שבן אדם שנולד עם כפית פלטינה בפה כמו בוז'י הרצוג יהיה שר רווחה.