קטגוריה: שוק חופשי

אלכס מילר הוא חבר הכנסת הדביל של השבוע

הגל החברתי השוטף את הכנסת מביא לירידה בIQ  הממוצע במשכן. זו לפחות הדרך היחידה בה אני יכול להסביר לעצמי את הצעת החוק של אלכס מילר שמחיבת את חברות הטלפוניה לחייב SMS לפי מספר התוים שנשלחו, כי אפילו חברי כנסת אלמוניים שרוצים את 15 השניות שלהם בתקשורת אמורים לחשוב שניה לפני שהם יוצאים בהצהרות בשביל שלא יהפכו מסתם חברי כנסת אלמונים לבדיחה של המדינה.

אם חבר הכנסת הנכבד היה משקיע 2 דקות בהבנת הצד הטכנולוגי של הנושא הוא היה מגלה שSMS נשלח על ערוץ מיוחד שלא משמש לשיחות ובערוץ הזה כל הודעה שנשלחת היא תמיד בת 70 תווים. כלומר הרעיון לקנות רק תו אחד מתוך ה70 דומה לרעיון לקנות חצי פגוש – אין מניעה פיזית לביצוע, אבל אין שום הגיון כלכלי למוכר מאחר שהוא ממילא לא יכול למכור את ה"עודף" למישהו אחר.

יתר על כן, למרות (ואולי בגלל) שהחוק נשמע חברתי ובעד הצרכן, הוא למעשה יגרום להעלאת תעריפי השימוש בSMS מאחר שכיום חברות הטלפון לא מבצעות מעקב אחר מספר התווים הנשלח. החוק החדש יחייב אותן להקים מערכות המבצעות את המעקב ואת העלות של ההקמה שלהן והשינווים הנדרשים בטפסי התשלום, נשלם אנחנו הלקוחות.

המקור למספר 70 תוים הוא מהמאמר הזה (באנגלית).

למה להסתפק בצינזור שידורי הטלביזיה והרדיו כאשר ניתן גם לצנזר את האינטרנט

הזעקה שמקים חנן כהן כנגד חוק צינזור האינטרנט מאתרי סקס מצחיקה אותי בכמה רמות שונות

  • החוק מחייב למעשה הקמת מנגנון אבטחה עם יכולת הזדהות טובה. בשביל לישם הזדהות טובה לא מספיקה סיסמא שאותה כל אדם יכול להפיץ לחבר'ה שלו אלא נדרש מכשיר פיזי קשה להעברה מאדם לאדם. כמובן שגם מכשיר פיזי בעצם לא מספיק מאחר שכל אחד יוכל ללמוד די בקלות את צורת ההתקשרות שלו ולחקות אותה גם בלי שיהיה לו את המכשיר עצמו. מבחינת התכנות טכנולוגית החוק הזה שקול לחוק שידרוש מהשמש לזרוח במערב.
  • חנן הרי שייך לאותה קבוצת אנשים קולנית בבלוגוספירה שטוענת שמדינה צריכה כל הזמן לדאוג לאזרחיה, קבוצה שבמידה מסוימת לפחות אחראית לתוצאות הבחירות. אז מה קרה היום, האם הסיסמא של אותה קבוצה בעד התערבות ממשלתית תקפה רק לדברים שמוצאים חן בעיני אותם אנשים וחס וחלילה אם הממשלה תטיל מגבלות לטובת האזרחים שיגבילו אותם באופן אישי?
  • יש ניסיון לא סביר לפגוע בלגיטימיות של הרעיון מאחורי החוק. החוק משקף דאגה של אנשים שלא רוצים לראות אורגיות המוניות מתחת למרפסת שלהם, ולא מעונינים להגיע בטעות לאתרי זימה (ואם כבר, אולי זו הזדמנות לטפל באתרי הפצת וירוסים ?). זו דאגה אמיתית שמשותפת להרבה אנשים ומדינות בעולם (עובדה שיש כלים להגבלת הגלישה לאתרים "בטוחים" בלבד) והניסיון לעשות דמוניזציה לחבר כנסת אחד, הוא לכל הפחות לא הוגן.
  • יש בישראל משרד ממשלתי מיותר שנקרא משרד התקשורת. המשרד הזה קובע כמה חברות יתנו שירותי טלפוניה קוית, כמה שירותי טלפוניה סלולרית, איזה שירותים ניתן לקבל דרך קוי הטלפון (האם מישהו זוכר את הקידומת 056? היא סיפקה שירותי מידע שמהר מאוד התחלפו לשרותי סקס ולכן הממשלה סגרה את הקידומת והגלתה את שירותי הסקס לקידומת אחרת) כמה תחנות רדיו וטלביזיה יהיה בארץ ומה הן ישדרו (דרך הרשות השניה לרדיו וטלביזיה), אילו ערוצים יספקו חברות הכבלים והלוין ובאיזה פורמט (דרך מועצת הכבלים שלמען האמת הרבה יותר ליברלית מחברתה). האינטרנט הוא רק עוד פרט קטן במתוך מערכת הבקרה על התכנים שמדינת ישראל מפעילה כבר עכשיו.
  • אני מנסה לחזות את העתיד והוא נראה לי מאוד מצחיק. בעתיד אני מתאר לעצמי שהחוק עבר והממשלה, מאחר שאינה רוצה להפריש תקציב להקמת גוף אכיפה חדש ויצירת אמצעי הזדהות באינטרנט לאזרחים, תחליט למנוע את מימוש החוק דרך חוק ההסדרים. אני מדמין לעצמי את הדילמה בה חנן יעמוד כאשר יבוא לכתוב נגד חוק ההסדרים 2008 וזה מצחיק אותי.

באירופה לא לומדים מהניסיון הישראלי בהכתבת מחירים לספקיות הסלולר

הנושא שמטריד את האירופאים הוא לא דמי הקישוריות שבין הספקים השונים, אלא המחיר לדקת שיחה כאשר בעל הפלאפון נמצא במדינה אחרת באירופה. המחיר לדקת שיחה עשוי להגיע ל2.5 יורו לדקה. יש הערכה ש150 מליון אנשים (שליש מאוכלוסית האיחוד) מבצעים שיחות סלולריות מחוץ לתחומי המדינה שלהם.

אירגוני צרכנות זעמו על מה שנראה כגזל של חברות הסלולר והאיחוד האירופאי, שמוביל היום בישום מדיניות שוק חופשי בעולם, החליט לנקוט עמדה מנוגדת לכל עקרונות השוק החופשי ולכפות על ספקיות הסלולר מחיר מירבי של 40 אגורות לדקה.

התוצאה הצפויה העתידית היא כמובן שספקיות הסלולר יעמדו בדרישות החוק ובשביל לפצות את עצמן, כמו שקרא בארץ, יעלו את מחירי השיחות בתוך המדינות. אני חוזה שבעוד שנתיים ודאי יתפרסמו בבלוגוספירה והעיתונות האירופאית מאמרים זועמים על כך שהעלות הכוללת של החזקת פלאפון לא ירדה.

מקור