קטגוריה: אבטחת מידע

עושה רושם שהאבטחה של ג'ימייל לא מספיק טובה

כשקראתי על כך שלג'ימייל יש מדיניות חדשה של הזהרת משתמשים אחרי שבוצע ניסיון כניסה לחשבון שלהם מסין, משכתי  בכתפי והמשכתי למאמר אחר מאחר שלא חשבתי שאני מכיר מישהו שהשלטונות הסיניים עשויים לגלות עניין בתוכן החשבון שלהם. היום גיליתי שכנראה לפחות חשבון אחד נפרץ לצורך שליחת ספאם.

הבעיה היא שברשת היום כתובת הדואל משמשת הרבה פעמים כתעודת זהות והמשמעות של מישהו שמצליח לחדור לתיבת הדואל היא היא כמו גניבת תעודת הזהות. מרגע שמישהו אחר מחזיק בגישה לתיבת הדואל הראשית שלך הוא בדרך כלל יכול לגלות די בקלות סיסמאות לכל שירותי הרשת שאתה משתמש בהם (דרך מנגנוני שחזור הסיסמא).

והענין הזה שוב מעלה את השאלה מה רמת הסיכון של שימוש בשירותי רשת, למרות שבודאי ניתן לטעון שיש יותר אנשים עם וירוסים ורוגלות במחשב שלהם מאשר אנשים שחשבון הדואל הרשתי שלהם נפרץ.

מה עשיתי בחופש הגדול #1 – הפריצה הנועזת למוזיאון חיפה

בין הגן הבהאי, סטלה מאריס, הטיול ההכרחי בכרמלית והעמידה הלא פחות הכרחית בפקקים של הקריות, הצלחנו לשלב טיול קצר וארוחת צהריים במושבה הגרמנית (הסיניה בטחינה בפאטוש היא יאמי). תוך כדי הטיול הגענו למוזיאון העיר ובכניסה נתקלנו בחבורת מטיילים נמרצים בגיל ממוצע של 70 שסיפרו לנו שהמוזיאון סגור אבל הדלת לא נעולה. מאחר שאנחנו זוג פוחזים צעירים בני 43 כמובן שמיד נכנסנו למוזיאון לסיור (ואחרינו חבורת ההוללים הותיקים).
אני שמח לבשר שהמזגן ומצלמות האבטחה במוזיאון עובדים.

לכל הענין היתה תחושה של סרט – אולי קוקון 3, או לפחות תוכנית מטיחות במסורת פיספוסים. בסופו של יום, לפני שהלכנו לישון פתאום הבנו שהפסדנו את הזדמנות חיינו להתעשר, הרי שום דבר לא מנע מאיתנו להשאר במוזיאון, לפתוח אותו לקהל ולגבות 10 שקל מכל אדם (50% הנחה כמובן לאזרחים ותיקים כמו שאומר השלט בכניסה)?

חיפה היא אולי עיר עם עתיד אבל בהווה כנראה שיש בה אנשים שמאמינים שכל מה שנדרש בכדי למנוע פריצה למקום הוא לשים שלט "סגור".

יעל גרונטמן היא העיתונאית הדבילית של השבוע

אזכור של פייסבוק מביא קוראים ולכן לעיתונאי של המאה ה21 אין שום צורך לנסות להבין האם הכתבה שהוא מפרסם הינה בעלת קשר מינימלי למציאות כל עוד העורך בן ה8 של העיתון יוכל להכניס את המילה פייסבוק לכותרת.

אני רוצה להאמין שזו הסיבה שיעל גרונטמן כתבה על כך שנחשפו פרטיהם הפרטיים של 100 מליון משתמשי פייסבוק, כאשר למעשה נחשפו רק פרטים שמלכתחילה אותם אנשים בחרו לחשוף. אני רוצה להאמין בכך, כי האלטרנטיבה היא שעיתונאות הטכנולוגיה הישראלית היום מתמקדת בעיקר בתרגום אוטומטי חסר כל מחשבה של ידיעות שפורסמו בערוצי תקשורת זרים תוך ניסיון מטופש להפוך אותם ליותר סנסציוניים מאשר הם באמת.

(ה"מחקר" המצוטט עוד יותר טפשי ממה שנדמה מאחר שמה שהחוקר עשה הוא להמציא/למצוא שמות ולבדוק האם קיים עבורם דף בפייסבוק הנגיש לכל גולש, בלי כל ניסיון לבחון את התוכן של הדף)