קטגוריה: בלוגוספירה ישראלית

עצבים קטנים

ירשם באפור כהה על גבי רקע פסטלי רגוע שהצעתי להעביר את כל מי שרוצה מרשימות לאתר שלי. למרבה הצער נראה ששקיפות זה לא ממש הקטע של אנשי רשימות והם מרגישים צורך עז לחכות לרגע מתאים בעתיד בכדי לבשר לבעלי הבלוגים ברשימות על האפשרויות הפתוחות באופן פרקטי בפניהם.

מהעצבים פתאום שמתי לב שצריך להעריך את האירוניה בכך שרשימות נסגר מאחר שהמפעילים שלו לא רוצים לשים כסף על ההפעלה של האתר, אבל מאנשי הוורדפרס בארץ הם מצפים לעבוד בחינם בשביל ליצא את החומרים של הבלוגרים שם ולהקים להם אתרים.

אבל מגיע לי כבוד!, כונתי "גוף מסחרי". שמעתי שדנקנר מכנס ישיבת הנהלה דחופה לדון לגבי ההשלכות הצפויות על העסקים שלו בעקבות כניסתי המסיבית לעסקים בארץ.

טוב, לא ממש בטוח שהפוסט הזה הוגן במיוחד, אולי עדיין חסר לי חמצן בגוף אחרי חדר הכושר, אז אני אלך להרגע במקלחת. סליחה על ריח ההזעה החריף המצורף לפוסט.

מחשבות חולפות בעניני חורימבה

מאחר שהפוסט מסרב להכתב, אולי צריך להשאיר אותו ברמת כותרות….

  1. לא מצליח להבין למה לאנשים כל כך אכפת עד שהם מוציאים הרבה אנרגיה רגשית לגבי משהו שאינו חשוב באמת. הרי אף אחד לא ביקר את הזנית התוכן הטכנולוגי שהיתה בYNET הומור בתקופתו של גל מור כעורך. דוקא עכשיו כשהוא עושה משהו פרטי שקורא אותו רק אחוז קטן מכמות הקוראים שהיתה לו קודם ההגיון אומר שרמת האכפתיות אמורה לרדת.
  2. ואולי זה קשור לביצה החומוספרית שבה כולם מתנהגים כאילו שהם מכירים את כולם ולכן מרגישים בנוח למתוח ביקורת על איך שאנשים פרטיים מתנהגים בבית הפרטי שלהם. אפשר לחשוב שהמבקרים באתרים שלהם לא מביעים מדי פעם דעות מוזרות שאינן קשורות למציאות
  3. ואם כבר מותחים ביקורת, האם לא היה ראוי למתוח אותה בתגובות בפוסט הספציפי שעורר את המהומה? השימוש שנעשה בתקיפה של שליו כפרוקסי לתקיפה של גל מור הוא לא יפה במיוחד לדעתי
  4. שליו בסופו של דבר עושה את מה שהוא יודע לעשות, ועשה כבר מקודם בבלוג שלו. 95% מהתוכן שהוא מיצר לא רלבנטי לי אבל פעם הוא המליץ על השירותים של pingdom ובעקבות ההמלצה נרשמתי לשירות הזה (ואני מרוצה)
  5. גל מור, באופן מאוד אנושי, מחמיץ את ההזדמנות למנף את האכפתיות שניכרת בביקורת ולנסות ללמוד ממנה, ובמקום זה הוא עוסק במגננה והצדקה עצמית
  6. אומרים שהיה תוכן טוב בחורימבה לפני שהתמסחר. לא שמתי לב לזה (היה סביר+ לא הרבה יותר מזה)
  7. ההכרזה המטופשת על ההכרזה המיוחדת צריכה להזכיר לכולם את הפתגם "לא מחליפים סוסים באמצע עליה". כולנו הגענו לאיפה שאנחנו נמצאים תוך שימוש והפגנת תכונות מסוימות שלנו. זה בדרך כלל מאוד טפשי דוקא בנקודה הזו להתחיל לנסות להשתמש בכלים אחרים שאנחנו לא שולטים בהם
  8. ההכרזה על תוכנית השותפים של גל מור העליבה את האינטלגנציה שלי. אני ציפיתי שלפחות תהיה הצגה כאילו שהקוראים והמגיבים הם השותפים העיקריים, אפילו אם זה היה ברמת מס שפתיים
  9. הפוסט של גיזה שהתחזה לפוסט של האקדמיה העברית על הצורה הנכונה בה צריך לכנות מחשוב ענן, היה הרבה יותר תמוה מהפוסט של שליו. אם אין בקרת איכות על הפוסטים לא פלא שאנשים מתלוננים על ירידה ברמה. למעשה זה היה פוסט לא רלבנטי בכלל לקוראים שמתענינים בטכנולוגיה ולא משנה מה רמת הידע שלהם
  10. הרגע שבו אני קורא את הביטוי "התמסחרות" בקשר לבלוגים זה הרגע בו אני מפסיק לקרוא. לא עברנו כבר את השלב הזה של להצדיק מודעות אדסנס תחת "זה רק בשביל להחזיר הוצאות אכסון" כאילו שאם בחודש הבא אנשים יקבלו 10000 שקל מגוגל הם יתרמו את היתרה למוסדות צדקה?
  11. ותוכן טוב הוא פשוט תוכן טוב. למה שיהיה אכפת לי בתור קורא מה המוטיבציה של הכותב, האם היא פסיכולוגית, כספית או תחת איומי אקדח?
  12. חורימבה נראה כמו יצירה ישראלית טיפוסית – יש רעיון כללי, ובמקום לשבת בצורה רצינית ולגבש את כל פרטי הפרטים שקשורים לביצוע מתחילים לעבוד מתוך תקווה שניתן יהיה לאלתר תוך כדי תנועה. כרגע מעבר לדרכים לקבלת כסף אני לא רואה יותר מדי מקצוענות בחורימבה

וכן, כמו בשני הפוסטים הקודמים שנגעו בחורימבה, גם פה לא יהיו קישורים.