אסור לבלבל סוציאליסט עם עובדות #542 והפעם ההבדל שבין שכר להכנסה וחוסר ההגיון של דוח העוני

נקלעתי לויכוח טפשי ביותר עם דובי על האם משפחה ממוצעת (כלומר חציונית לפי מונחים סטאטיסטיים) בישראל היא בעלת הכנסה של 14 אלף שקל. הטענה של דובי שהחישוב לפיו הגיעו למספר הזה מופרח לחלוטין מאחר שהוא התבסס על חיבור של שתי משכורות ממוצעות (במובן הסטאטיסטי של ממוצע) ומאחר ששכר ממוצע הרבה יותר גבוה מחציוני וככלל אצבע מי שמשתכר אותו נמצע בעשירון ההכנסה השמיני ומעלה, ובמילים אחרות – במדגם מקרי יש סיכוי של 30% להעלות בגורל אדם שמשתכר שכר כזה או יותר, הסיכוי ששני בני זוג ירויחו שניהם שכר כזה או מעליו הוא 0.3*0.3 כלומר בערך 10% (לא החישוב הכי מדויק שבעולם מאחר ששכר גבוה לפעמים יקזז שכר נמוך, אבל לצורך הענין מספק בשביל להראות את חוסר הסבירות בחיבור פשוט של שכר ממוצע).
הענין שדובי לא הצליח להבחין בו שלמרות שהוא הביא נתונים של הלמס שהראו שלמרות שצורת החישוב היתה מוטעת לחלוטין, לפי סקר ההכנסות של הלמס התוצאה הסופית היתה כנראה די קרובה למציאות.

למה בעצם זה קרה? כי שכר, במיוחד במבנה השכר המעוות לפי חוק בישראל, אינו חזות הכל ולא מהווה את כל ההכנסה של משק בית. משקי בית עם ילדים מקבל קצבת ילדים, למי שמשכיר דירה יש הכנסות משכר דירה, למי שיש חסכון יש הכנסה כאשר החיסכון פוקע והמדינה מעודדת אנשים לחסוך בקרנות השתלמות, קופות גמל וקרנות פנסיה. מי שנגנב לו האוטו מקבל לפתע הכנסה מחברת הביטוח ועוד….

די התאכזבתי מזה שסטאטיסטיקן רציני כמו יוסי לוי מעדיף גם כן להתעלם מהעובדות ולדבוק באידיאולוגיה. למרבה השמחה הלמס פרסם היום את תוצאות סקר ההוצאות, ומאחר ששככל שההכנסה יורדת יש מתאם גבוה יותר בין הכנסות להוצאות נראה לי די סביר להתיחס לסקר הזה כאל סקר הכנסות (מאחר שאי אפשר ללוות כל הזמן עוד כסף מהבנק בסופו של דבר מגיעים למצב שהאוברדרפט לא יכול לגדול וההוצאות חיבות להיות נמוכות מההכנסות, ולכן הוצאה מצביע על כך שלאותו משק בית יש הכנסה שהיא לפחות בגודל של ההוצאה, לפחות בקירוב רב).
הסקר אומר שההכנסה הממוצעת היא 13 אלף, ומשום מה לא נמסרת ההכנסה החציונית, אבל מאחר שההכנסה הממוצעת בחמישון השלישי היא כ12 אלף ובחמישון הרביעי היא 15 אלף נראה לי סביר מאוד שהכנסה של 14 אלף נמצאת סמוך לגבול שבין שני החמישונים האלו. במילים אחרות בקרוב ל40% ממשקי הבית ההכנסה היא מעל ל14 אלף, וזה כבר מספיק קרוב לחצי בשביל להתיחס לסכום הזה כאל הכנסה ממוצעת.

אם 40% לא משכנע את היקים שבין הקוראים, אז אולי כדאי להזכיר שהסקר של הלמס מדד הוצאות ואין לנו דרך לדעת כמה מהאנים בחמישון השלישי חוסכים כסף במקום להוציא אותו, ויותר חשוב שמדובר במשקי בית ולא במשפחות….. למשל אני כאדם שגר לבד נחשב למשק בית, אבל ודאי שאין שום סיבה אמיתית להביא אותי בחשבון כאשר מדברים על משפחות שזה בדרך כלל שם קוד לאנשים שצריכים לכלכל ילדים. איזה אחוז ממשקי הבית מהווים אנשים בודדים? לא מצאתי נתונים אבל נראה לי ש10% הוא מספר סביר (לכאורה שני שותפים בדירה הם שני משקעי בית).

הסקר של הלמס מאיר בצורה נוספת את חוסר ההגיון בדוח העוני של הביטוח הלאומי כאמצעי למדידת עוני. בחמישון התחתון ההוצאה הממוצעת היא 7600 שקל ולפי כללי אצבע (ממוצע = 1.4*חציון) זה אומר שההוצאה החציונית היא בערך 5500. לפי דוח העוני של 2008, 5500 שקל כמעט ומספיקים להוצאה משפחות של 4 נפשות ומטה ממעגל העוני ו7600 יוציאו משפחות עם 6 נפשות ומטה ממעגל העוני. כלומר לפי הנתונים של הלמס מצביעים על לא יותר מ14% משקי בית עניים בישראל כאשר בביטוח הלאומי מדברים על 20%. הפער הוא גדול מכדי ביטול כטעות חשבונית או הבדלים שוליים בדגימה ואחד מהסקרים חייב להיות מוטעה. האם אנשים משקרים לסוקרי הלמס ומנפחים את ההוצאות שלהם? יתכן, אבל עד שלא יהיה הסבר לפער לא נראה לי שיש טעם להתיחס לדוח העוני (שיש לו בעיות בסיסיות מראש בעצם הגדרת העוני שהוא מודד) כאל מסמך שממנו ניתן להפיק משהו שיכול להוות בסיס לקביעת מדיניות.

8 תגובות “אסור לבלבל סוציאליסט עם עובדות #542 והפעם ההבדל שבין שכר להכנסה וחוסר ההגיון של דוח העוני”

  1. א. דובי? סוציאליסט? מרקס מתהפך בקברו
    ב. סקר ההכנסות של הלמ"ס לא מודד שכר אלא הכנסה כספית:

    הכנסה ברוטו למשק בית: כל ההכנסות הכספיות השוטפות ברוטו של משק הבית לפני ניכוי תשלומי החובה (מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות). ההכנסה הכספית ברוטו כוללת את ההכנסות של כל בני משק הבית מעבודה שכירה או עצמאית, מרכוש, מריבית ומדיבידנדים, מתמיכות ומקצבאות, ממוסדות ומפרטים, הכנסות מפנסיות וכל הכנסה שוטפת אחרת. לא נכללים תקבולים חד -פעמיים, כגון ירושה או הכנסות מ חסכונות. כמו כן, לא נעשו זקיפות עבור הכנסות הנובעות משימוש בדיור עצמי, או עבור סוגים שונים של הכנסות ב"עין" (הכנסות לא כספיות).

    כאן)
     
    ג. בחלק על דו"ח העוני ערבבת כל כך הרבה פעמים תפוחים עם תפוזים, שקשה לראות את זה כאינדיקציה למשהו. קודם כל, השימוש ב'כלל אצבע' שלא ברור לי מה המקור שלו; אח"כ, הערוב בין הכנסות לבין הוצאות (שנובע מהסידור המוזר להפליא של הדו"ח של הלמ"ס). אחר כך, העובדה שעוני נמדד לפי מספר נפשות במשק הבית (כלומר, משפחה יכולה להיות בעלת הכנסה של 10,000 שקל ומתחת לקו העוני, אם יש מספיק ילדים), מה שלא בא לביטוי בחשבון שלך; ועוד. אם אחרי כל הקירובים האלה התוצאה שלך יצאה רחוקה מהנתונים של בט"ל, זה בטח לא מעיד על בעיה בנתונים של בט"ל דווקא.

  2. א. אני מודד לפי מה שאדם בוחר לכתוב ולא לפי עמדות שהוא החזיק כאשר היה צעיר ליברלי לפני שהפך לזקן שמרן ;). חוץ מזה, האם לא נקבע כבר שכל אנשי מדעי המדינה הם סוציאליסטים ? :)

    ב. אכן הוא לא מודד שכר, ומה יותר חשוב הכנסה או שכר?

    ג. תראה לי תפוזים ואהפוך אותם לתפוחים
    לפי דוח העוני המשפחה העניה הממוצעת היא בעלת כ3.9 נפשות. משפחות בעלות 5 ילדים ומעלה לפי נתוני 1999 מהוות לא יותר מ8% ממשקי הבית בישראל ואלא אם אתה מתכוון לטעון שכולן עניות עדיין ישאר פער לא קטן בחישוב מספר העניים לפי הלמס וחישוב העניים לפי הביטוח הלאומי
    אם זו לא בעיה בנתונים של הבט"ל, אז בנתונים של מי? אני מניח (כמו שכתבתי במאמר) שיתכן ומתודולוגיה של הלמס שגויה, אבל עד שלא יבוא מישהו ויסביר איך משק בית עם 4 נפשות בעשירון ההוצאה השני לא נחשב עני לפי מדדי הביטוח הלאומי משהו ודאי מוזר איתם אם הביטוח הלאומי טוען ש20% ממשקי הבית עניים.

    אחד ההסברים האפשריים להבדלים הוא "כלכלה שחורה" שאין לביטוח הלאומי יכולת לעקוב אחריה – למשל הורים שמעבירים כסף לילדים למימון הלימודים. אם הכלכלה הזו גדולה מספיק ברור שהדרך הנכונה יותר לעקוב אחרי העושר של אנשים הוא לפי רמת הוצאות בפועל רק שזה טיפה יותר קשה למדידה…..

    1. לא הבנתי את ב' שלך.
      בכל הדיון שלכם, לא עלה שכר ולו פעם אחת – בגלל שגם הנתונים של דובי וגם שלך מדברים על הכנסה. ולכן הטיעון שלך – ששכר לא משקף הכנסה – לא רלוונטי.
       
      לגבי ג': אתה לוקח שתי סקאלות, שלא מסודרות באותה צורה, ומניח שהן שקולות.
      יכול להיות שכל מי שבעשירון התחתון הוא עני (נניח, בגלל שכולם קשישים עריריים שמרוויחים 1,000 שקל), ומצד שני, חלק נכבד מהעשירונים השלישי והרביעי עניים גם הם (בגלל שאלו משפחות עם 10 ילדים שמרוויחות 10,000 שקל).
      כמובן, יכול להיות גם שלא, אבל את זה אי אפשר להסיק על סמך הנתונים שלך.

      1. ב. ? הסכמתי איתך, ופשוט לא הבנתי מה אתה מתכוון להגיד בזה.

        ג. אם אתה מניח שיש מתאם בין הוצאה להכנסה אז הסקאלות צריכות להיות דומות, בעיקר בשכבות העניות בהן חיים מהיד לפה.
        בכל מקרה בשני הסקרים ממוצע נפשות למשק בית הוא גבוה יותר בחמישון התחתון ולכן למרות שמבחינה תיאורטית ההנחה שלך אפשרית, מבחינה פרקטית היא אינה סבירה.
        אולי איזשהו חוקר נועז צריך ללכת לאותן משפחות שמקוטלגות עניות על ידי הביטוח הלאומי ולעשות בהן סקר הוצאות…..

        1. ג. אני יכול להפנות אותך לאינספור מחקרים שניגשו למשפחות האלה, ובדקו בדרכים אחרות – אמינות יותר גם מסקר הוצאות וגם מסקר הכנסות – מהם תנאי החיים של המשפחות האלה.

  3. 1. הסיכוי ששני בני זוג ישתכרו את השכר הממוצע אינו 0.3 בריבוע, מהסיבה הפשוטה שגברים בעלי כושר השתכרות גבוה יחסית נשואים לנשים בעלות כושר השתכרות גבוה בשיעור גבוה יותר מגברים בעלי כושר השתכרות נמוכה או בקיצור – מדובר במאורעות תלויים.
    2. הסיכוי ששני בני זוג ישתכרו יחדיו לפחות פעמיים השכר הממוצע ממש לא חושבה על ידי דובי כיוון שצריך לסכום את כל האפשרויות; לא מספיק ששני בני הזוג ישתכרו את השכר הממוצע ומעלה, צריך גם לקחת בחשבון גם את המאורעות האחרים, למשל אלו שבהם האישה משתכרת פעם וחצי השכר הממוצע והבעל משתכר שני שליש השכר הממוצע  וכו'.
    3. אני לא יודע מהי הגדרתו של סטטיסטיקאי רציני. אולם יוסי לוי הוא בהחלט אדם שבכל פעם שעליו להכריע בין אידיאולוגיה למדע הוא בוחר באידיאולוגיה. אני התייחסתי לכך מספר פעמים (כולל פעם אחת שבה הוא ממש עשה שגיאה מתמטית חמורה ועשה מאמצים כבירים שלא להודות בטעותו. לא נורא, זה שימש אחלה חומר לבדיחות על סטטיסטיקאים אצלנו במחלקה).
    4. לאנשים ממש אין שום תמריץ לנפח את ההוצאות שלהם, בעיקר משום שהם נשאלים על כל סעיף בנפרד. לעומת זאת לכל אחד יש תמריץ ברור לא לספר לנציג של הממשלה כמה הוא משתכר בדיוק (וליתר דיוק – לומר ששכרו נמוך מזה שבפועל). בכל מקרה, תמיד הפתיע אותי כיצד אנשים לא שמים לב שבאופן עקבי ההכנסה בחמישון התחתון נמוכה משמעותית מההוצאה באופן שמעורר חשד כבד ש-א. מעלימים כאן המון מס  ו-ב. כל הדרך שבה מודדים עוני פשוט מצחיקה.
     

  4. נ.ב.- קראתי את מה שאומר יוסי לוי. הוא צודק מהסיבות הלא נכונות. יש שתי סיבות עיקריות לכך שהשכר הממוצע למשפחה הוא פחות מפעמיים השכר הממוצע במשק (עדיין, 14,000 ש"ח זה פחות מפעמיים השכר הממוצע). האחת היא שמספר המפרנסים במשפחה אינו 2 תמיד אלא יכול להיות 1, 2, 3, 4 וכו'. השניה קשורה בכך שאנשים משכילים יותר נוטים להישאר רווקים זמן רב יותר מאנשים משכילים פחות וישנו קשר חזק למדי בין יכולת השתכרות להשכלה (המדגם של הכנסת משפחות הוא מוטה כלפי מטה). אילו כל המשפחות היו כאלה שיש בהן גבר ואישה וכולם היו נישאים באותו הגיל ומתים באותו הגיל הרי ממילא היינו מקבלים שהכנסתה של משפחה ממוצעת שווה פעמיים השכר הממוצע במשק.

    לגבי העניין שציינת – אתה מדבר כאן על משהו אחר לגמרי. העובדה היא שהשכר הממוצע הוא כנראה גבוה מ-8000 ש"ח לחודש בדיוק משום שיש רבים שמדווחים על הכנסה נמוכה מזו שיש להם בפועל. כך יוצא שההוצאה הממוצעת היא 14,000 ש"ח (עדיין פחות מפעמיים השכר הממוצע) בעוד שיתכן מאוד שההכנסה הממוצעת האמיתית גבוהה יותר מ-8000 ש"ח. (אגב, שים לב שייתכן מאוד שההכנסה החציונית לא תשתנה בהרבה לאור מה שרואים בסקר ההוצאות וההכנסות, ולפיכך אפשר להניח שיש במדינתנו הרבה פחות עניים מכפי שמספר לנו הביטוח הלאומי).

  5. נ.ב.נ.-

    יש עניין נוסף כמובן, שאתה הזכרת במאמר והוא – שיש הכנסות שאינן משכר. בקיצור (השעה כבר מאוחר וגם אני מתחיל לראות מטושטש) – העסק מעט יותר מסובך מכפי שדובי ויוסי לוי מנסים להציג.

להגיב על dugmanegdit לבטל

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים