המעבר של רשימות לוורדפרס יכול לשמש עוד דוגמא לכשלונו של הניהול המרכזי המונוליטי שסוציאליסטים כל כך אוהבים לאמץ. המנהל המרכזי מחליט מה ההמונים צריכים, והאמת היא שכל עוד ההמונים הולכים בעקבות ריח הדיאודורנט של המנהיג הדברים גם עשויים לעבוד לא רע, אבל אם לרגע המנהיג נכנס להתקלח, או סתם יש רוח גבית, וההמונים פתאום מרגישים ריחות מעט שונים ורוצים לעקוב אחריהם, פתאום מתברר להם שהמנהיג מוביל אותם בתוך חריש עמוק שקשה לצאת ממנו.
אז כן, כל עוד בעל אתר ברשימות יעשה את מה שאורי ברוכין למעשה מחייב אותו (מאחר שלא מספק שום הסבר באותה רמה על אפשרויות אחרות) ויעבור לוורדפרס.קום כנראה שהכל יעבוד. בסופו של דבר הרי יואב פרחי מאוטומטיק כתב את התבנית ועזר עם קובץ היצוא…. אבל מה יקרה עם מי שרוצה לעבור לבלוג עצמאי? אם היה לו אתר פעיל ברשימות יתכן שקובץ היצוא שלו גדול יותר מגודל הקובץ המירבי שניתן להעלות לשרת לפי ההגדרות לפיהן מותקן הPHP בשרת.
ואם יש לכם גישה להגדרות האלו (ואם אתם על שרת שיתופי זה לחלוטין לא בטוח), והגדלתם את הערכים המתאימים עדיין יתכן שזה יקח לשרת יותר זמן ו/או זכרון לעבד את הקובץ ממה שמוגדר בהגדרות הPHP, ואם בהגדרות הגודל זה ברור לאילו ערכים צריך לשנות, בהגדרות הזיכרון והזמן זה לא ברור ואחרי כמה דקות של משחקים החלטתי שניחוש אף פעם לא היתה השיטה המועשפת עלי וצריך למצוא פתרון יותר אנאליטי – אולי לנסות לפצל את קובץ היבוא לקבצים קטנים יותר.
למרבה השמחה גיגול קטן שלח אותי לאפליקצית ה.net הקטנה הזו שמפצלת קבצי יבוא . זה הופך את ענין היבוא למעצבן ברמות, אבל לפחות הוא עובד.
עכשיו נשאר לגלות איך המנהיגים הדגולים יחריבו את ההפניות האוטומטיות מהמיקום הקודם של הפוסטים למיקום החדש.