מחשבות חולפות בעניני חורימבה

מאחר שהפוסט מסרב להכתב, אולי צריך להשאיר אותו ברמת כותרות….

  1. לא מצליח להבין למה לאנשים כל כך אכפת עד שהם מוציאים הרבה אנרגיה רגשית לגבי משהו שאינו חשוב באמת. הרי אף אחד לא ביקר את הזנית התוכן הטכנולוגי שהיתה בYNET הומור בתקופתו של גל מור כעורך. דוקא עכשיו כשהוא עושה משהו פרטי שקורא אותו רק אחוז קטן מכמות הקוראים שהיתה לו קודם ההגיון אומר שרמת האכפתיות אמורה לרדת.
  2. ואולי זה קשור לביצה החומוספרית שבה כולם מתנהגים כאילו שהם מכירים את כולם ולכן מרגישים בנוח למתוח ביקורת על איך שאנשים פרטיים מתנהגים בבית הפרטי שלהם. אפשר לחשוב שהמבקרים באתרים שלהם לא מביעים מדי פעם דעות מוזרות שאינן קשורות למציאות
  3. ואם כבר מותחים ביקורת, האם לא היה ראוי למתוח אותה בתגובות בפוסט הספציפי שעורר את המהומה? השימוש שנעשה בתקיפה של שליו כפרוקסי לתקיפה של גל מור הוא לא יפה במיוחד לדעתי
  4. שליו בסופו של דבר עושה את מה שהוא יודע לעשות, ועשה כבר מקודם בבלוג שלו. 95% מהתוכן שהוא מיצר לא רלבנטי לי אבל פעם הוא המליץ על השירותים של pingdom ובעקבות ההמלצה נרשמתי לשירות הזה (ואני מרוצה)
  5. גל מור, באופן מאוד אנושי, מחמיץ את ההזדמנות למנף את האכפתיות שניכרת בביקורת ולנסות ללמוד ממנה, ובמקום זה הוא עוסק במגננה והצדקה עצמית
  6. אומרים שהיה תוכן טוב בחורימבה לפני שהתמסחר. לא שמתי לב לזה (היה סביר+ לא הרבה יותר מזה)
  7. ההכרזה המטופשת על ההכרזה המיוחדת צריכה להזכיר לכולם את הפתגם "לא מחליפים סוסים באמצע עליה". כולנו הגענו לאיפה שאנחנו נמצאים תוך שימוש והפגנת תכונות מסוימות שלנו. זה בדרך כלל מאוד טפשי דוקא בנקודה הזו להתחיל לנסות להשתמש בכלים אחרים שאנחנו לא שולטים בהם
  8. ההכרזה על תוכנית השותפים של גל מור העליבה את האינטלגנציה שלי. אני ציפיתי שלפחות תהיה הצגה כאילו שהקוראים והמגיבים הם השותפים העיקריים, אפילו אם זה היה ברמת מס שפתיים
  9. הפוסט של גיזה שהתחזה לפוסט של האקדמיה העברית על הצורה הנכונה בה צריך לכנות מחשוב ענן, היה הרבה יותר תמוה מהפוסט של שליו. אם אין בקרת איכות על הפוסטים לא פלא שאנשים מתלוננים על ירידה ברמה. למעשה זה היה פוסט לא רלבנטי בכלל לקוראים שמתענינים בטכנולוגיה ולא משנה מה רמת הידע שלהם
  10. הרגע שבו אני קורא את הביטוי "התמסחרות" בקשר לבלוגים זה הרגע בו אני מפסיק לקרוא. לא עברנו כבר את השלב הזה של להצדיק מודעות אדסנס תחת "זה רק בשביל להחזיר הוצאות אכסון" כאילו שאם בחודש הבא אנשים יקבלו 10000 שקל מגוגל הם יתרמו את היתרה למוסדות צדקה?
  11. ותוכן טוב הוא פשוט תוכן טוב. למה שיהיה אכפת לי בתור קורא מה המוטיבציה של הכותב, האם היא פסיכולוגית, כספית או תחת איומי אקדח?
  12. חורימבה נראה כמו יצירה ישראלית טיפוסית – יש רעיון כללי, ובמקום לשבת בצורה רצינית ולגבש את כל פרטי הפרטים שקשורים לביצוע מתחילים לעבוד מתוך תקווה שניתן יהיה לאלתר תוך כדי תנועה. כרגע מעבר לדרכים לקבלת כסף אני לא רואה יותר מדי מקצוענות בחורימבה

וכן, כמו בשני הפוסטים הקודמים שנגעו בחורימבה, גם פה לא יהיו קישורים.

5 תגובות “מחשבות חולפות בעניני חורימבה”

  1. אני חושב שהמפתח הוא 6. אם לא אהבת את חורימבה מראש, למה שיהיה לך אכפת שהוא התמסחר?
    נראה לי שהטענה המרכזית לא הייתה שהפוסט של שליו הוא הזניית תוכן בעצמו, אלא יותר שהוא מדריך להזניית תוכן. כשאתה מודיע ביום א' שאתה מתחיל ב'תוכנית שותפים'*, ואז ביום ג' מפרסם מדריך לטריקים שמסבירים איך לגרום לקוראים לקרוא פוסטים משעממים – אתה משדר שמה שאתה מחפש עכשיו זה כסף, ולא עניין של קוראים.
    * אגב, לא ממש ברור לי מה הבעיה עם המושג. כשגל אמר 'תוכנית שותפים', אני מייד הבנתי 'אני אתן להם דריסת רגל, הם יתנו לי כסף'. כנראה שלאחרים המשמעות הזו לא הייתה כל כך ברורה.

    1. 6. זה כמובן חוות הדעת שלי ולכן באמת לא היה לי אכפת ההתמסחרות לכשעצמה.

      אני עדיין לא מבין מה רוצים משליו. הוא לא הרמטכ"ל של החומוספירה, רוב הבלוגרים בארץ לא יודעים (ולא ידעו) אפילו שהוא כתב פוסט כזה ומי שכן קרא יש סיכוי טוב שידע לסנן לבד את העצות הטובות מהרעות.

      לדעתי אף אחד לא היה מעיר אם הפוסט היה מפורסם בבלוג של שליו, ואם כבר, הדרך הנכונה היא לתמצט את התנגדויות בתגובות בכדי שמי שיגיע דרך גוגל יראה גם אותן.

      נראה לי שזה פשוט היה תכנון לקוי חוסר תכנון לערב את התכנים. הפתרון שגל מור העלה היום הוא פיתרון לא נכון לבעיה כי הוא תקוע בתוך פוסט ואף אחד לא יראה את המידע הזה מחר.

      הענין עם תוכנית השותפים הוא שגל מור יצר ציפיות עם ההכרזה על הכרזה ובסוף כל מה שהיה לו להכריז זה שיש לו שני מפרסמים חדשים – big fucking deal. בטח שכשהוא קורא למפרסמים שותפים וטוען ל"שקיפות" זה נראה מגוחך, לפחות לי.

      1. 6 הוא המרכז כאן. אנשים 'רוצים' משליו, בגלל ששליו כותב בבלוג שהם אהבו, והוא מבשר על שינוי ('מעכשיו אנחנו הולכים לכתוב טקסטים משעממים ולגרום לכם לקורא אותם בכוח'). כשזה קורא לבלוג שאתה אוהב, אתה מתעצבן.

        1. מקבל את הסיבה אבל לא את התוצאה. נתאי כותב אחרת ממך ועל נושאים אחרים אבל כשהוא התחיל לכתוב בבלוג שלך (אפילו לא שינית לו שם …) אף אחד לא הפגין בפומבי את הרעיון שיש לו זכות להתערב בתכנים שעולים באתר שלך. מאיפה אנשים שואבים את התחושה הזו שזה בסדר להציק לגל מור בקשר לתכנים שעולים באתר האישי שלו? היית מצפה שאם הוא הפך לאתר רע אז אנשים היו פשוט מפסיקים לקרוא אותו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים