דניאל גת (פרופסור בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון) מגיב לכתבה על תל אביב בדה מרקר ואומר בין היתר "אותי למדו במבוא לכלכלה שאם יש מחסור בדירות קטנטנות ומחיר השכרתן גבוה, ראוי להגדיל את מספרן ואז המחירים ירדו. ומה עושה עיריית תל אביב? היא מכבידה על בעלי נכסים לחלק דירות גדולות (שאין להן ביקוש) למספר גדול יותר של דירות קטנות ומאד מבוקשות . . ."
אני לא מבין מה כולם רוצים לגור בת"א בכלל…
אבל זה אני.
ראשית, דיסקליימר: אני לא בקיאה בעובדות. לא ידעתי למשל שהעיריה מכבידה על בעלי נכסים לחלק דירות גדולות. ולא יצא לי להיתקל הרבה בדירות מחולקות ואני לא יודעת עד כמה גרועה המציאות ששמעתי עליה במקומות אחרים, של דירות שאינן ראויות למגורים.
ובכל זאת, תגובתי:
1. באמת שמעת מישהו שמציע לאסור על חלוקת דירות?
2. גם אני מסכימה שזה מטומטם לאסור על זה. אבל יש הבדל גדול בין לאסור על משהו לבין לפקח עליו.
3. דווקא במצב כזה שבו הביקוש לדירות עולה על ההיצע, יש חשש גדול שבעלי דירות יתעמרו בדיירים, ולכן יש מקום לפיקוח.
4. דוגמא לעיקרון הפיקוח: כידוע, יש אבטלה במדינה. ובכל זאת, המדינה מכבידה על מעסיקים פוטנציאלים בכך שהיא דורשת לשלם לעובדים שכר מינימום ולהעניק להם זכויות שונות. האם גם זה מטומטם?
5. אני מנחשת שההכבדה המדוברת היא בחלקה מוצדקת (לשמור על זכותם של אנשים לחיות בתנאים סבירים) ובחלקה לא מוצדקת (רצון של העיריה לגבות מיסים למיניהם, והבעיה הכי גדולה בהתנהלות מול העיריה, בירוקרטיה).
אבל הנושא סבוך והויכוח הוא לא על האם לאסור או להרשות חלוקת דירות.
שירה,
0. זה סוג של המשך לדיון שהתחיל פה http://elad.blogli.co.il/archives/658
1. חולדאי הבטיח להלחם בזה.
2. האמת שאני לא מבין על מה יש לפקח. אם זו דירה פרטית ולא מתבצעות פעולות שפוגעות בשכנים למה צריך להיות אכפת?
3. הדרך הטובה להלחם בזה היא להקים רשות שתנפיק רשיונות למחפשי הדירות בצורה כזו שבשום רגע לא יהיו יותר מחפשים מדירות 😉
4. רע מאוד. המדינה מוציאה מחוץ לחוק אנשים שבסך הכל רוצים להתפרנס.
5. ברשת הישראלית ויכוחים מהר מאוד נגררים למכנה המשותף הנמוך והקיצוני ביותר. הויכוח הזה תוך שתי שניות הפך לדיון חד צדדי בבעלי הבתים המרושעים והנצלנים (מענין לכמה מהמשתתפים בדיון הזה תהיה דירה שהם ישכירו בעתיד…. אני מניח שלחלק גדול מהם).