אין לדעתי עתיד לבלוגים אירגוניים

חנן כהן הפנה לבלוגים של השב"כ, ואני הצצתי בסקרנות לראות מה התפתח בהם מאז שהם עלו לרשת. למרבה האכזבה, הציפיות המוקדמות שלי התממשו והבלוגים ההם שחונים כמו המדבר, ולא עודכנו כבר יותר מחודשיים. למעשה, אם מבצע הגיוס שלכבודו הם הוקמו כבר נגמר, היה הרבה יותר אסטתי אם היו מורידים אותם מהרשת.

אני יכול לדמיין את הדינמיקה. לפני ארבעה חודשים לשב"כ היה חסר כח אדם ומישהו שם במשאבי אנוש החליט שהוא מעונין לפנות לצעירים קוליים, ומה יותר קולי מבלוג? ישר פנו מצד אחד לחברה שעוסקת בבלוגים שתקים להם בלוג ומצד שני נתנו משימה לארבעה אנשים לכתוב בבלוג. שבועיים אחרי שהבלוגים פעלו ונקלטו מספיק אנשים לכל המשרות, היה משבר פיתוח שבגללו פרויקט X, שהוא די קריטי, עמד להדחות בחודשיים ולכן הוחלט שנכון לרגע זה העדיפות של כותבי הבלוגים היא קידום הפרויקט על חשבון זמן תחזוקת הבלוג. כמובן שאחרי שפרויקט X ניצל, הגיע פרויקט Y שהיה נורא דחוף, וכן הלאה.

בלוג שעמד חודשיים ללא עדכון הוא בלוג מת, פרט אולי לאם הוא היה מאוד מאוד פולולארי לפני כן. אם מחר השב"כ ירצה לצאת במבצע גיוס נוסף, אז לפחות את המדיום של הבלוג הוא שרף כמדיום פרסומי מאחר שאיש לא יפרסם כתבה על כך ש"השכב שוב כותב בלוגים".

הבעיה היא לא כותבי הבלוגים, אלא של המנהלים שלהם שלא הצליחו להפנים שעליהם להקצות שלוש שעות שבועיות לפחות להעלאת תכנים לבלוג, כמשימה שעומדת בסדר העדיפות הגבוה ביותר.

ויש פואנטה אפילו יותר עצובה לסיפור. אם אותו אירגון לא מצליח למצוא מישהו שיכתוב בלוג מתוך הארגון, אז הוא משלם לחברת פרסום שתכתוב עבורו בלוג, דבר שהופך אותו לפשוט גירסא יותר ארוכה ומיגעת של קומוניקט לעיתונות, אבל חסרת כל תוכן מענין בדיוק כמוהו.

12 תגובות “אין לדעתי עתיד לבלוגים אירגוניים”

  1. למען האמת, החלטתי מזמן שההתנגחויות שלך בכל אחד שאינו אתה לא שוות את ההתייחסות לשטויות שאתה כותב, אבל הנה נקודה למחשבה:
    ביום שתנהל *אתה* פרוייקט מהסוג הזה(בלוגינג ארגוני) והוא יוכתר כהצלחה יתרה ברשת הישראלית, רק אז תוכל לבוא בטענות מהסוג הזה כלפי אחרים.
    כרגע, אתה פשוט לא יודע על מה אתה מדבר. נקודה.

  2. שרית

    אני אגיד רק שאני לא מכיר את מרק ואני לא מהשב"כ, ככה שאני לא מוטה.
    התגובה שלך היא רעה בכמה מישורים:
    1 – אם *אתה* לא עשית, אז אסור לך להעביר ביקורת ?!?
    2 – מרק כתב ש*לדעתו* אין עתיד לבלוגים – את אומרת לו לא לבוא בטענות…
    3 – לא צריך להיות מומחה גדול בבלוגים (או בכלל בווב) כדי להסכים לטענה של מרק שבלוג שלא עודכן חודשיים הוא בלוג מת.
    4 – אתה מסיימת את התגובה שלך בסיומת המקובלת על מפקדים בצבא "נקודה." שאומרת בצורה שונה "סתום ת'פה". וכל זה בגלל ש"פגעו" בפרוייקט של החברה בה את עובדת ??

    הממממ…

  3. למען הדיוק HN, אני עובדת בחברה המתחרה לזו שהקימה את הבלוגים של השב"כ, כך שאינטרס להגן על הפרוייקט הזה אין לי. מצד שני בלוגרים ישראלים רבים נוטים לכתוב בצורה ששהיא אך ורק ביקורתית (בניגוד לביקורת בונה). גם אני הייתי כזו אבל למדתי לא להתעסק במשהו שאני לא מבינה בו.
    למארק יש היסטוריה ארוכה של התנגחויות, הסקת מסקנות לא מבוססות והבעות דעה גרועות אף יותר מהתגובה שלי ונהיה כבר מעייף לקרוא טקסטים שנכתבים למרות חוסר נסיון (כנראה מוחלט למרות שאני לא בטוחה) בתחום.

  4. שרית מה בדיוק הסיפור שלך? את בטוחה שבלינק הם היחידים בארץ שעוסקים בבלוגים אירגוניים? תרשי לי לחדש לך, הם לא.

    אבל אם את כבר פה… החלטתי לבדוק את הרלוונטיות של הבלוג של בנק ירושלים בשבילך. הפוסט האחרון הוא מה8/7 כאשר ב10/7 בנק ישראל הודיע שהוא עומד לרבע את כמות הדולרים שהוא קונה כל יום מ25 מליון ל100 מליון. אין ספק שזו התפתחות מאוד חשובה לכל מי שצריך לקנות או למכור דולרים, או סתם מחפש להשקיע באופן ספקולטיבי, והנה אנחנו כבר יום מסחר אחד שלם אחרי ההתפתחות הזו ועדיין אין בבלוג שום התיחסות אליה, כאילו שהלקוחות של בנק ירושלים לא סוחרים בדולרים ולכן זה לא משפיע עליהם.

    למי בכלל הבלוג הזה מיועד והאם מישהו בכלל מתענין באפקטיביות שלו?

  5. אם יש מישהי שיודעת שאנחנו לא היחידים זו אני.

    תנסה לעקוץ ככל שתרצה, לבלוג ההשקעות יש קרוב ל-300 מנויים ב-RSS לפי פידברנר. אני יכולה לספור על קצות אצבעות בלוגרים מוכרים וותיקים שיש להם מספרים כאלה. כנראה שהקוראים הקובעים ש בלוג ההשקעות די מרוצים..

  6. ואגב, לא ממש מפריע לי מה שכתבת בפוסט, אני מסכימה שהבלוגים של השב"כ מתים. מה שכן מפריע לי היא סדרתיות הביקורות הקטנוניות שלך (כמו לבדוק מתי פעם אחרונה תמי כתבה), שאף פעם לא מכילות אף ביקורת בונה, מלאות מסקנות שגויות (כמו אצל יאיר רווה על קפיטן פראקסה) ומרירות באופן קבוע.
    ולמען האמת די נמאס לקרוא את הטקסטים, גם בתור בלוגרית, גם בתור בתור קוראת וגם בתור מישהי בקשורה לתחום שאתה נהנה כל כך להתנשא על העוסקים בו.

    אז למרות שאני יודעת שאני לא אהיה חסרה, וכדי שלא תגיד שאני מחפשת אותך או משהו כזה, אני פשוט מסירה את הבלוג שלך מקורא ה-RSS שלי וחוסכת מעצמי את הפנינים העתידיות שלך.

  7. כשבלינק ישלמו לי אני אכתוב ביקורת בונה. בעצם במאמר הזה כתבתי במפורש ביקורת בונה שאם אני אתרגם אותה לעברית פשוטה היא "הצלחה של בלוג אירגוני קשורה ישירות למחויבות של ההנהלה לבלוג על ידי הקצעה קבועה של כח אדם ותקציב לתחזוקת הבלוג". אין לי שום ספק שזה בדיוק מה שאתם אומרים ללקוחות שלכם.

    לבלוג של בנק ירושלים יש 300 מנויי רסס? כמה זה יוצא באחוזים מהלקוחות שלהם? כמה זה יוצא באחוזים מקהל היעד באוכלוסיה שהם היו שמחים לגייס לבנק?

    וברוך שפטרנו.

  8. היי מרק,

    בלי להיכנס כרגע לפלפול ולדיון הלגיטימי בשאלת הבלוגים הארגוניים ועתידם ולעמדתי בנושא – חסר לך פרט מידע רלוונטי לגבי פרויקט השב"כ.

    אורך חייה של מערכת הבלוגים שלהם שהוקמה על ידי ריפרש היתה מבחינתנו קצרת טווח כמעט בוודאות.
    השב"כ רצה להשתמש בכלי הזה ככלי מלווה ונקודתי לקמפיין גיוס כוח אדם לאגף הטכנולוגיה – וזה אכן מה שבוצע.

    הקמפיין הסתיים ואיתו הפעילות בבלוגים. להערכתי, ואני אומר זאת בזהירות, לא היתה מלכתחילה כוונה לאנשי השירות לתחזק את הבלוג הזה לאחר סיום הקמפיין. אנחנו ב"ריפרש" בכל אופן, תחזקנו אותו רק בחודשיים הראשונים וזהו החוזה שהיה מולנו.

    לטעמי, ואמרתי זאת גם לאחראים על הפרויקט הזה בשב"כ, ראוי וצריך היה לכתוב מעין "פוסט סגירה" שבו מובהר כי הבלוגים לא פעילים יותר, גם אם הם נשארים באוויר משום שבתוכן שהצטבר בהם יש מידע רלוונטי למועמדים לעבודה בשירות הביטחון הכללי, ויש טעם בהשארת המידע הזה על גבי הרשת.

    בלוג דורש התמדה – בכך אין ספק. יחד עם זאת, שימוש בבלוג יכול להיות במקרים חריגים גם לצורך נקודתי וזמני כפי שהיה במקרה הזה.

    אגב, מבחינת האפקטיביות של הפרויקט הזה התוצאה היתה מדהימה: 80,000 גולשים בתוך כשבועיים, והרבה מאוד קורות חיים רלוונטיים וממוקדים שהגיעו לאנשי משאבי האנוש של הארגון.

    אדם שוב

  9. אדם, תודה על ההבהרה.

    דוקא על הרקע של החשיפה הגדולה שהבלוגים של השב"כ קיבלו, במיוחד אם סופרים את כמות המגיבים השונים, הייתי מצפה שבשב"כ יבינו שזה אמצעי יחצנות טוב לIT שלהם, במיוחד מאחר שבארגוני IT יש תחלופה גבוהה יחסית ולכן גם חיפוש מתמיד אחרי כוח אדם חדש, גם אם לא בכמות של מבצע הגיוס הזה.

  10. זו כבר החלטה שלהם, לא שלנו. אנחנו יכולים לייעץ לארגון ולהביע את דעתנו אבל בשורה התחתונה זו החלטה שלהם.

    בכל מקרה, נדמה לי שהדוגמה שהבאתי לעיל לגבי בלוג ארגוני שעובד ועובד בגדול – מוכיחה שאתה קצת נחרץ מדי בלשון המעטה. וזו כמובן רק דוגמה אחת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים