מבצע של משטרת גוש דן למיגור עברינות התנועה

במסגרת המבצע עומדים (יותר נכון, חונים על המדרכה) שוטרים בצומת אבא הלל – ז'בוטינסקי ברמת גן ומחלקים דוחות להולכי רגל שמסכנים את התנועה בכך שהם חוצים את מעבר החציה שלא בירוק. העובדה שאין אף מכונית באופק באותו רגע כמובן שלא מענינת את השוטר הישר כמו סרגל שמוצב שם.

אני מניח שאת המבצע הזה יזם אותו מפקד משטרה שבזמנו הציב נידת בסוף הירידה הישרה והתלולה מכביש  מודיעין – ירושלים (443) לכיוון נתב"ג בשביל לתפוס את כל הנהגים שלא רצו לשחוק את הבלמים שלהם רק בשביל לא להגיע למהירות של 101.

בשלוש השנים האחרונות קיבלתי חמש דוחות. שלושה מהם היו על אי חגירת חגורה, אחד על חצית כביש באדום (כהולך רגל) ואחד על מעבר של פס הפרדה לבן ליד המדרכה (בצומת הלכה/אילון אנשים הבאים מההלכה יוצרים שני טורים בפניה ימינה, הטור השמאליי עובר לפעמים את פס ההפרדה שליד המדרכה). זה לא שאני לא עושה עברות תנועה "אמיתיות" אלא חוסר הרצון של המשטרה לחפש עבריני תנועה רחוק מהפנס.

בפעם הבאה שאתם שומעים שלמשטרה לא היתה נידת פנויה לשלוח לטפל בנהג פרוע, או על כך שלמשטרת התנועה אין מספיק תקציב וצריך למסות את הנהגים בשביל לתפעל אותה, אל תאמינו. למשטרה פשוט אין ממש רצון לשנות את סדרי העדיפויות שלה בשביל להלחם בצורה אפקטיבית בתאונות הדרכים.

5 תגובות “מבצע של משטרת גוש דן למיגור עברינות התנועה”

  1. לי יש את הסיפור הקבוע שלי על דו"חות:

    לפני כמה שנים צעדתי באיזור התחנה המרכזית – והגעתי לרמזור להולכי רגל. בצד השני ראיתי שוטר רושם דו"ח לאזרח שעבר באור אדום (בדיקה די מקובלת שם באיזור). העפתי מבט ברמזור – ראיתי אור ירוק, והתחלתי לחצות. כשהגעתי לצד השני, השוטר עצר אותי ואמר שיש לי דו"ח על חצייה באור אדום. בהתחלה לא הבנתי מה קרה – כי עיוור צבעים אני לא, ובדקתי את צבע הרמזור כשהתחלתי לעבור. בהמשך התברר שהאור התחלף לאדום באמצע ההליכה שלי, והשוטר הרים עיניו בשלב ההוא. לא עזרו כל הוויכוחים וההסברים – הוא לא הסכים לבטל את הדו"ח (אפילו אחרי שהבין את טעותו).

    דו-השיח שם הלך בערך ככה:
    "אתה ראית אותי *יורד* לכביש באדום או *הולך* באדום?"
    "אתה עברת באדום"
    "אבל ראית אותי *יורד* לכביש באדום??"
    (הוא מתפתל, חושב ואומר:)
    "נו בחור, כבר רשמתי לך דו"ח. עזוב.."

    אח. אושר.

  2. שלושה דוחות על אי חגירת חגורת בטיחות !!!
    אתה אכן עבריין סידרתי, והעובדה שאתה לא מסכן אף אחד פרט לעצמך לא משנה זאת.
    להתפס שלוש פעמים ללא חגורה מעיד על כך שאתה באופן קבוע נוסע ללא חגורה.

  3. דב, כמות הפעמים שנסעתי לא חגור מתגמדת לעומת כמות הפעמים שחציתי את הכביש שלא במעבר חציה וכמות הפעמים שנסעתי בלי אורות דלוקים בחורף. אופס – דפיקות בדלת – זה בטח האלפרונים שבאו לגיס אותי למשפחת הפשע שלהם 😉

    ניימן, מהמקום שבו הם עמדו הם לא יכלו לראות את האור ברמזור. למעשה השוטר שאל אותי אם שמתי לב שעברתי כאשר יתר האנשים לא עברו. מאחר שזה היה בוקר כל כך יפה החלטתי לא להכנס לדיון שידעתי מה יהיו התוצאות שלו.

  4. הולכי רגל שעוברים באור אדום מסכנים את חייהם, מסכנים את חיי הנהגים בכביש, וגורמים לעיכובי תנועה.

    אור אדום הוא אור אדום – גם אם לדעתך "אין מכונית באופק באותו רגע". חוק אינו נתון לפרשנותו של האזרח.

    להגיד לך שמשטרת התנועה קדושים קשה לי, קיבלתי דו"ח על צפירת יתר, ואיימו עלי בדו"ח על התערטלות בפומבי (השתנתי בתעלה), אבל הפעם הצדק איתם.

  5. אולי פוספסה פה הפואנטה. הנקודה היא לא שלא הייתי צריך לקבל דו"ח אלא סדרי העדיפויות של המשטרה.

    אני מסכים שהולך רגל שחוצה את הכביש מסכן את עצמו ואת התנועה, אבל ….. איך הצבת נידת באחד הצמתים המרכזיים, שיש בו מרחב ראיה לא מופרע גם להולכי הרגל וגם לרכבים תמנע תאונות דרכים, נפלא מבינתי.

להגיב על צפריר לבטל

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים