האח הגדול (אני) עוקב אחריכם

אנשים נוטים לחשוב שהגלישה ברשת היא אנונימית, כאשר למעשה היא רחוקה מלהיות כזו. מי שמוסיף תגובה בין אם פה או באתרים הגדולים כמו YNET יכול להשתמש בשם שהוא ממציא באותו רגע ולהראות אנונימי ליתר הגולשים באתר, אבל בעל האתר שומר את כתובת הIP של המחשב שממנו נשלחה התגובה, ממנה ניתן למצוא מידית דרך איזה ספק אינטרנט היא נשלחה ובעזרת בירור קצר בספק האינטרנט של ניתן למצוא את הפרטים המזהים של המגיב או בני משפחתו. אומנם ספקי האינטרנט לא ששים למסור את המידע הזה, אבל מי שחושב שהוא לא ניתן להשגה שוגה באשליות.

אבל מאחר שבתור ילד תמיד חלמתי להיות דיקטטור, לא סיפק אותי המידע הזה ורציתי לדעת יותר על כמה אנשים מגיעים לאתר, מי מפנה אותם ומה הם קוראים. בנימה יותר רצינית, התענינתי בעיקר בכמות האנשים שמגיעה לדף הקורות חיים שלי.

אחרי חיפוש קצר ברשת מצאתי את התוסף לwordpress שנקרא stattraq והוא אמור לאסוף ולהציג סטטיסטיקות רלבנטיות. כמו שקורא לי יותר מדי נאלצתי לשנות קצת את הקוד בשביל שיעבוד עם גירסת הwordpress המותקנת אצלי.

אז מה למדתי בינתיים:

  • בערך 40% מהגולשים פה משתמשים בשועל האש
  • בערך 40% מהגולשים עם IE6 משתמשים בGOOGLE DESKTOP או TOOLBAR
  • לIE5.5 יש נוכחות של בערך 2% ליתר הדפדפנים כמעט ואין נוכחות
  • גוגל "מאנדקס" אתרים יותר מהר/בתדירות יותר גבוהה, בערך 80% מהדפים באתר בוקרו על ידי גוגל מאז שהתוסף הופעל. MSN ביקר 40% וYAHOO רק 35%
  • אין לי מושג אם זה קשור לסעיף הקודם, אבל רוב המבקרים המופנים על ידי מנועי חיפוש הגיעו מגוגל
  • בפני עצמו וובסטר מספק כשליש מהכניסות לאתר, שליש נוסף מגיע מתגובות שאני משאיר באתרים אחרים והיתר ממנועי חיפוש ואמצעים אחרים
  • אפילו לאתר עם כל כך מעט תוכן מיני אנשים מגיעים בעקבות חיפוש דברים כמו "ילדות אוהבות סקס מיני" ו "קיבוצים עם אורגיות". אני מניח שגם אלו שחיפשו "אישה שחורה" לא ממש התענינו בדיון שלי עם יוסי מטלון, אבל לפחות היתה שם תמונה :)
  • החיפוש הכי ביזארי "שמלות ערב", "אפיקי פירסום" ו "יהודה לוי בהיותו קטן"
  • החיפוש הכי מחמיא "מרק". באיזה דף אני מופיע בחיפוש כזה 10,000?
  • התודעתי לכלים כמו http://blo.gs/ping.php, http://www.google.com/reader/view/, http://co.mments.com

וכמעט שכחתי. כמו שצפיתי מראש, פרסום קורות חיים בבלוג זו לא שיטה אפקטיבית לחיפוש עבודה.

5 תגובות “האח הגדול (אני) עוקב אחריכם”

  1. החיפוש הכי מחמיא “מרק”. באיזה דף אני מופיע בחיפוש כזה 10,000?

    ב־google.com, מקום 39 (דף מס' 4, למי שמשתמש בברירת המחדל של 10 תוצאות לדף). ב־google.co.il – מקום 19 (דף מס' 2).

  2. מרק,

    כשאתה כותב שספקיות האינטרנט "לא ששות" למסור את השם, אז נשאלת השאלה אם הן מוסרות או לא? ואם כן, באילו מקרים?

  3. רותי,

    הן ודאי מחויבות למסור את המידע למשטרה. לא ברור לי האם נדרש לכך צו של שופט או שמספיק שמופיע אצלן שוטר מספיק סמכותי עם ניר ועליו חותמת משטרתית.

    אבל מעבר לכך השאלה היא עד כמה את בוטחת בספק האינטרנט שלך בכל הקשור לאבטחת המידע הזה. לדוגמא, אם חברה היפוטתית שלי שעובדת כתומכת טכנית יכולה לבקשתי לגשת למידע הזה, אז כל בלש פרטי ראוי לשמו יוכל גם כן.

    נראה לי די ברור מאליו שהחברות מגנות על המידע שקשור לגביה של כסף מהלקוחות, אבל אני בספק גדול מאוד שהן טורחות להגן באותה קנאות על מידע הקשור לשיוך כתובות הIP ללקוח.

    כל הדברים שכתבתי כאן הם כמובן ענין של תחושת בטן ולא של ידיעה.

להגיב על רותי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים