קטגוריה: צילום

שבר ענן ברמת גן, שיטפון באילון

הענן שנשבר מעל הבית שלי הזכיר לי שהנוף שניתן לראות היום באילון עומד להיעלם בעוד זמן לא רב, ויחד איתו האפשרות שלי לאמר "אמרתי לכם" בעוד חודשיים שלוש, כאשר האילון יציף את הכביש.

היום בשטח שבין רכבת ארלוזורוב לגשר לה-גרדיה אדמת הסחף שהצטברה במשך החורפים משמשכת בית גידול לצמחיה ונראית כאילו יצאה מתוך סרט טבע על שפכי נהרות באפריקה, ולא שיכת לעורק תנועה ראשי בתל אביב. אני מעריך שהגובה של הסחף מגיע למטר ויותר במקומות מסוימים, ומאחר שהאדמה רטובה לא סביר שהיא תיסחף בגשמים שיבואו כך שלמעשה חומות ההגנה מהצפה של הנחל "נמוכות" במטר מהתקופה בה הן הוקמו ולכן הסיכוי שהאילון יעלה על גדותיו עולה. בשביל למנוע את ההצפה (שאם לא תבוא השנה תבוא בשנה הבאה או בעוד שנתיים) צריך לנקות את הערוץ דבר שלא סביר שיקרה בזמן השנה.

רוצים תמונות? לא??? לא אכפת לי, תקבלו בכל מקרה.

מבט מהרכבת לכיוון גשר מוזס
עוד מבט מהרכבת לכיוון גשר מוזס
גשר מוזס צפונה
ועוד מבט מגשר מוזס צפונה
מגשר מוזס לכיוון עזריאלי
מבט מעזריאלי לכיוון לה-גרדיה

ונעבור לכתבתנו במאהל המחאה של המילואימניקים (וגם מילה על פרץ)

כמו חוד התער יצאתי לבדוק מה קורה במאהל המילואימניקים ליד רכבת ארלוזורוב בתל אביב (למעשה, הרבה פחות ממנו כי זה רק 5 דקות הליכה מהבית בדרך לבית קפה). בעקבותיו לא ציפיתי לגדולות ונצורות אבל מה שהיה, לא ענה אפילו על הציפיות המופחתות שלי. לא היו פלאירים, לא נראה שיש בכלל עם מי לדבר ולא נרשם שום מאמץ להשאיר רושם כלשהו על הרכבים העוברים בסביבה.

לא נעשה מאמץ להרשים את העוברים והשבים? בעצם כן נעשה. היתה שם נידת של ערוץ 1 וכל זמן שהכתבת היתה בשטח היו שלטים מונפים שהתפתחו לאורגזמה ברגע שנכנסו לשידור. כמוכן שחצי דקה אחרי שהכתבת עזבה עזבו גם כחצי מהמשתתפים.

מתוך סקרנות שאלתי את אנשי השידור האם זה נראה כך בכל הפגנה והתשובה שקיבלתי היא שזה היה עוד טוב יחסית להפגנות אחרות ושבהפגנות של עמיר פרץ בלוד היו בריונים שדאגו שרק מי שמורשה יוכל לדבר.

לא היה ממש עם מי לדבר אבל לפי ויכוח שהאזנתי לו בזוית האוזן המפגינים היו מזן ה "תנו לצהל לנצח" דבר שלא הוסיף אצלי סימפטיה למפגינים (מתי הו מתי כבר יבינו שכל המלחמה הזו היתה מיותרת).

יש להם אוהל ועוד איזשהו כיסוי. הרבה יותר מהמחסה שהיה לנו במילואים
בזמן השידור צועקים ומקפצים (יתכן שסתם ניסו למשוך את תשומת לב הכתבת, אני בעצמי השארתי שלולית ריר)
רק נגמר השידור וההפגנה מתפזרת
היו שם גם מילואימניקים אותנטיים (אולי)

תמונות מתערוכה

ביקורות חיוביות יותר וחיוביות פחות לא שינו את העובדה הבסיסית שבהעדר יכולת לנסוע להצטנן בצפון ההררי כל מה שנשאר זה למצוא דבר חדש שקורא באיזור המרכז, והתערוכה של בצלאל ענתה על הדרישה הזו. למעשה באתי עם ציפיות כל כך נמוכות שלא ציפיתי לצלם הרבה יותר מזכרונות מהטרמינל הישן.

הופתעתי לטובה. אני מניח שאנשים שחיים את התחום ומבלים חלק מהזמן שלהם בתערוכות מסוג הזה באמת אין בתערוכה שום דבר יוצא דופן או חידוש מסעיר, אבל בשבילי כאדם חובב אסטתיקה שהיציאה לתערוכה היא בילוי בעדיפות התחתונה ביותר, התערוכה היתה מענינת ומהנה.

בתערוכה יש ייצוג לתחומים הבאים, אנימציה, וידאו, צילום, ציור, אדריכלות, עיצוב תעשייתי. עושה רושם שיש הרבה עבודות שהן בוסריות, או נוצרו על מנת לצאת ידי חובה. עדיין יש הרבה מאוד דברים טובים ומענינים. הפספוס הכי גדול של התערוכה הוא חוסר ההתחשבות של המוצגים והאירגון הפנימי בחלל שבו הם מוצגים וכל הקונוטציות שנלוות אליו אצל כל מי שיצא לו לצאת את הארץ דרך הקומה השניה בטרמינל הישן.

צדיק בסדום

אצלי עורר חשיבה האפשרויות העיצוביות הטמונות בקיטון המתמיד במשקל של המסכים ובטכנולוגית הOLED

אפשרויות עם מסך קל משקל

OLED למעשה לא דורש מקום

לאלבום התמונות המלא.

נ.ב.

למי שיש זמן מומלץ לפנות שעתיים ולהגיע. אם אני לא טועה התערוכה נסגרת ב8/8.