קטגוריה: מתמטיקה שימושית

הבדיחה היומית של דה-מרקר

והפעם – "למרות צלקות המשבר – רשימת 500 העשירים ביותר בישראל 2010 גדולה מתמיד"

עדכון: מסתבר שמישהו בדה-מרקר בכל זאת טורח לקרוא מדי פעם את האתר….

עדיין כל הטיעון מטופש כלכלית בגלל שינויים בשער המטבע, אינפלציה, ויצירת הקשר (שבמקרה של דנקנר הוא בדיוק הפוך!) בין המשבר לכמות הכסף המדומין* שיש למישהו. אבל כבר מזמן התיאשתי מזה שבעיתוני הכלכלה בארץ יקפידו על כל הפרטים אפילו בכתבות צהבהבות כאלו.

*אם מישהו מחזיק מליון מניות ששוות שקל כל אחת, הוא מהר מאוד יגלה שאם הוא ינסה למכור את כולן בבת אחת, אולי על מאה האלף הראשונות הוא יוכל לקבל שקל עבור כל מניה, אבל על היתר הוא יקבל סכום שיותר קרוב לאפס מל900000.

האם באמת השימוש בסאפארי 3.1 על חלונות עלה בגלל צורת ההפצה המגעילה של אפל?

ב18 במרץ, בצעד שרק בחברת אפל יכולים לאמץ, בוצעה התקנה כמעט אוטומטית של דפדפן סאפארי 3.1 לכל מחשבי הווינדוס שעליהם מותקנת תוכנת המוזיקה Itunes של אפל תוך כדי התחזות לעידכון תוכנה, גם במחשבים בהם מעולם לא היה מותקן הדפדפן.

חברת net applications, שאוספת סטטיסטיקות שימוש באתרים ברשת, פירסמה את הנתונים החודשיים של נתח השוק של הדפדפנים השונים תוך הבלטה של העובדה שמאז ה"דחיפה" נתח השוק של דפדפן סאפארי 3.1 לחלונות עלה מ0.07% ל0.21%, הם לא מסתפקים בציון עובדתי בלבד ומנתחים שהעליה היתה בגלל ה"דחיפה". אותי זה מפתיע שאנשים שאמורים להתפרנס מהבנת המגבלות של נתונים סטטיסטיים של שימוש בדפדפנים עושים טעות של טירונים מוחלטים. לחברות כמו net applications אין בעצם מידע ישיר על אילו דפדפנים מותקנים על המחשבים שלנו והן מגיעות לסטטיסטיקות שלהן על ידי מעקב אחרי אינפורציה שכל דפדפן שולח הנקראת "user agent" ובה הדפדפן מציין בדרך כלל את שמו, הגירסא שלו ומערכת ההפעלה שעליה הוא רץ, כאשר לפעמים האתרים משתמשים במידע הזה בשביל להתאים תוכן לגולש. הUser agent אינו מידע מדויק מאחר שברוב הדפדפנים ניתן לשנות אותו, תוכנות שאינן דפדפנים הניגשות לאתרים עשויות להתחזות לדפדפן, וגם תוכנות המשלבות יכולת גלישה ברשת עשויות להשתמש ב"מנוע" של דפדפן. כל הגורמים האלו עשויים להטות את הסטטיסטיקה הנאספת בצורה כזו, אבל גם אם לא היתה שום השפעה כזו על הסטטיסטיקה שנאספה, עדיין אין שום דרך בעולם לדעת שאנשים שגלשו לאתרים עם סאפארי הם אותם אנשים שאצלם בוצעה ה"דחיפה" של הדפדפן.

מעבר לכך, נתח השוק של סאפארי 3.0 לחלונות במרץ היה 0.06% והוא ירד ל0.02% באפריל, האם לא הגיוני להסיק שלפחות 0.04% מהעליה הם תוצאה של שידרוג טבעי? כמו כן, הסטטיסקה שנאספה לגבי דפדפן 3.1 במרץ התיחסה לפחות מחצי החודש בעוד שבאפריל ההתיחסות היתה לחודש מלא, האם לא הגיוני להניח שהעליה נובעת פשוט מהעובדה שאנשים קראו ביקורות שפורסמו אחרי ההשקה על הדפדפן החדש והחליטו לנסות אותו?

מדכא מעט לראות שלא רק בYNET הומור נפלו בפח הכותרת הסנציונית, אלא גם בCNN ואפילו המפתחים של שועל האש שאמורים לדעת יותר טוב מכולם שהעובדה שדפדפן מותקן על מחשב לא מחייבת את השימוש בו…

למעשה בסטטיסטיקה יש נתון הרבה יותר מענין מההתעסקות בסאפארי 3.1, מתברר שIE7 מגיע לנתח שוק של 46% וIE6 מגיע ל30%. האם יתכן שסופו של השיקוץ מתחיל להראות באופק?

על הקושי להפריד בין תאגיד אמריקאי לכספו, כסאות, מסכים, והקשר בין אינפלציה לירידת ערך הכסף

במזל טוב תאגיד ITT (או לפחות אחת מהיחידות שלו בטקסס) הצליח לשלם לי עבור השימוש באחת התוכנות (SNMPv3 agent for windows) שכתבתי בגלגול אחר. דרך החתחתים שעברתי בשביל לקבל את הכסף לא היתה מבישת שום גוף ביורוקרטי ישראלי, החל ממילוי טופס של הצעת מחיר רשמית, דרך טופס ספק, מחיר רשמי, רשיון שימוש (ארבע שורות באנגלית רצוצה במסמך וורד) ונדמה לי שחתמתי כערב על המשכנתא של המנכ"ל. כל זה תוך החלפת דואל עם לפחות שלוש מחלקות שונות. לפני כריסמס הם גם הלחיצו אותי למלא את כל הטפסים לפני היציאה לחופשה בשביל שהתשלום יעבור אלי מיד אחרי החזרה (או מה שיותר סביר, שיכנס לתקציב של 2007) אבל בכל זאת היה צורך להזכיר להם.

עם ההרגשה שלפתע יש לי כסף פנוי לבזבז החלטתי לצאת למסע קניות לשידרוג עמדת העבודה שלי. על הפרק עומדים שולחן,כסא, מסך "22 ומקלדת ארגונומית. ביקור באופיס דיפו הקרוב לימד אותי שעדיף לקנות מסך (סמסונג, אם מישהו מוכן להמליץ על אחר אני אשמח)  באינטרנט  כי הוא עולה פחות מ1700 שקל לעומת 2000 בדיפו, שהמקלדת הארגונומית של מיקרוסופט יקרה (330+ זה יקר בשביל מקלדת) , שאין שם שולחן גדול ופשוט כמו שאני מחפש ושהכסאות נעים בין יפים ולא ממש מתאימים למתאימים אך מכוערים.

ביום שישי חבר גרר אותי לחנות של ד"ר גב ושם התלבטתי בין שני כסאות המצוידים בכל פלאי הטנולוגיה – הגבהה/הנמכה, הטית משענת גב, שינוי זוית הכסא ביחס לרצפה, ואפילו כרית אויר ניתנ לניפוח לתמיכה בגב התחתון. בסופו של דבר הזמנתי את הכסא שעלה 1500 שקל במקום זה שעלה 850. (בדרך עברתי בחנות Big box והזלתי ריר על המסך 23" של המקינטוש)

כיסא – שלושה מוטות ברזל בתוספת קצת פלסטיק יצוק, ספוג ובד, עולה כמעט כמו מסך LCD שלצורך יצורו נדרש שיטוף פעולה בין מרכזי יצור של רכיבים שונים במדינות שונות תוך שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר. אז נכון שהכסא זה מוצר שמראש הוא מוצר פרמיום בעוד שהמסך הוא מוצר צריכה המוני ועדיין במחיר של הכיסא היותר זול אפשר כמעט לקנות מסך מעט יותר קטן מאיכות מעט יותר נמוכה.

ההתנסות הזו הזכירה לי מאמר שקראתי מזמן על אחת הבעיות הבסיסיות של שימוש באינפלציה כמדד לירידת ערך הכסף לאורך זמן ארוך. הבעיה הבסיסית היא שכאשר טכנולוגיות חדשות נכנסות לשימוש (והרבה מאוד טכנולוגיות כאלו נוצרו במאה האחרונה) הן נכנסות לחישוב מדד המחירים ומצמצמות (במידה שולית ועדיין…) את החשיבות של המוצרים שהיו במדד לפניהן. התוצאה הסופית היא שמדד המחירים של 2007 מכיל הרבה מוצרים שלא היו במדד ב1977 והאינפלציה שנמדדה בשנים האלו אינה משקפת עלית מחירים של קבוצת המוצרים שנמדדה ב77 ולכן קשה לטעון שאדם שהרויח 1000 שקל ב1977 אמור להרויח 7000 שקל ב2007 בשביל לשמור על אותה רמת חיים מוחלטת אם האינפלציה היתה 600%, אלא מדובר בשמירה על רמת החיים היחסית. באותו מאמר דובר על כך שעבור ארצות הברית צריך להוריד אחוז מהאינפלציה בכל שנה בשביל לקבל את ירידת ערך הכסף האמיתית.