קטגוריה: כלכלה

לפי שאול אמסטרדמסקי מכלכליסט רמת החיים שלך עולה כשיש לך פחות כסף

עושה רושם שאמסטרדמסקי תומך בהעלאת תמלוגי הגז, אבל הלוגיקה שלו חלקית עד מוזרה לחלוטין

  • השאלה היא קודם כל משפטית. אם יש הסכם חתום בין המדינה לבין היזמים אז בטח שלמדינה אסור לשנות את התמלוגים אחרת סביר להניח שהיא (כלומר כולנו) תצטרך לשלם פיצויים על הפרת החוזה ליזמים.
  • אמסטרדמסקי שוכח שהמחיר של גז נקבע בשוק החופשי ולא במערכת כלכליסט. אם מחיר הגז הישראלי יהיה גבוה ממחיר השוק, אף אחד לא יקנה אותו וקופת המדינה לא רק שלא תקבל תוספת של חצי מליארד דולר, אלא שלא תקבל גם את חצי המליארד שהיא אמורה לקבל כרגע. זה גם נכון במקרה בו התמלוגים מעלים את המחיר אל מעבר למחיר של הגז המצרי.
  • אם התמלוגים יועלו ויביאו להעלאת המחיר הצרכן הישראלי ישלם יחסית יותר על הגז שהוא מקבל. אם המחיר יהיה גבוה יותר מאלטרנטיבות כמו נפט שנחשבות מזהמות יותר, אנשים יעדיפו את הדלק המזהם
  • אם התמלוגים יועלו והיזמים יספגו את ההפרש, אז המשקיעים בחברות הבאות ירוויחו פחות – אבנר, רציו, דלק השקעות, ודלק קידוחים. המשקיעים האלו מחזיקים (לפי חישוב כלל לא מדויק) שליש מקידוחי הגז. מי הם המשקיעים האלו ולמה לא שומעים את קולם? המשקיעים האלו הפקירו את כספיהם בקרנות פנסיה, קרנות נאמנות, קופות גמל ומכשירים שעוקבים אחרי מדדי הבורסה. הסיבה שאותו ציבור משקיע בצורה הזו היא שהוא לא יודע ויכול לעקוב אחרי השקעות בצורה פרטנית ולכן הוא נסמך על מומחים, והתוצאה היא שהוא כלל לא מבין שתחת הסיסמא "שהטייקונים ישלמו יותר מיסים" מתחבאת העובדה שהוא גם ישלם יותר מיסים.
  • ופסקת הסיום היא פנינה אמיתית

    במילים אחרות, אם למישהו היה ספק מדוע צריך להעלות את התמלוגים, כעת התשובה ברורה יותר. התועלת למדינה מתוספת של סכום שנתי בגובה של כמה מיליארדי שקלים היא עצומה. מדובר בתוספת שיכולה לשמש להגדלת השירותים החברתיים שהמדינה מעניקה, לצמצום חובותיה לעולם ולציבור בישראל, ולשיפור איכות החיים של כולנו.

    אפילו אם נניח שהכסף העודף לא ינוצל למלחמה קטנה, התנחלות חדשה, הגדלת כמות האברכים בכוללים, או צעצועי מטוסים חדשים עבור מפקד חיל האויר, איך אפשר לטעון שאם הצרכן ישלם יותר עבור הגז שהוא צורך, או שההשקעות שלו יפגעו, תעלה רמת החיים שלו. מי זה הכולנו הזה שאמסטרדמסקי מדבר עליו?

בזק בינלאומי נקשרה רגשית לכסף עודף שהיא גבתה ולכן קשה לה להפרד ממנו

מסתבר שגם אחרי שבזק בינלאומי מסכימה שהיא גבתה כסף שהיא לא היתה אמורה לגבות לפי החוזה שנחתם (וירטואלית כמובן) בינכם, עדיין לוקח לה שבועיים להחזיר אותו למרות שהתשלום התבצע דרך כרטיס אשראי ומנסיון זה דבר מאוד לא מסובך לזכות כרטיס אשראי. אפשר היה להבין אם היה נדרש עוד יום עבודה בשביל לודא שאכן מדובר בגביית יתר, אבל שבועיים?

דמי הקישוריות צריכים לעמוד על הסכום המדהים של 0 אגורות

ושוב משרד התקשורת רב עם חברות הטלפון על קביעת דמי הקישוריות, ואני לא מצליח להבין בדיוק למה. הלקוחות של כל חברת טלפוניה הם שבויים שלה ואם היא מונעת מחברות מתחרות לתת שירותים לאותם מנויים היא למעשה נוהגת בצורה אנטי תחרותית ומתנה קבלת שירות שלה במניעת חברה אחרת לתת שירות אחר. חמורה מכך העובדה שללקוחות חברות הטלפוניה, שלהם יש ענין לקבל כל שיחה שהיא, אין שום שליטה על התמחור של הקישוריות שעשוי להשפיע על היכולת של אנשים להתקשר אליהם.

תארו לעצמכם שנטויז'ון היתה גובה דמי קישוריות מאנשים שרוצים לגלוש לאתר הנמצאים בחוות השרתים שלה. לא מצליחים? אז למה בטלפוניה זו הנורמה?

היה ראוי שחברות הטלפוניה יגבו יותר כסף מהלקוחות שלהם בכדי לממן את עלויות החיבור לחברות אחרות, בדיוק כמו שהן מתמחרות את העלויות האחרות של מנהלה ותחזוקה שלא קשורות באופן ישיר ליצירת שיחות בידי המנויים שלהן.

הערה: כמובן שלא צריך להאמין למשרד התקשורת כאשר הוא אומר שמשהו שהוא עושה יטיב עם הלקוחות. כמו תמיד בסך הכל העלות תעבור מסעיף אחד לסעיף אחר בחשבון שהלקוח מקבל. הגיע הזמן לבטל את משרד הרוח והצלצולים הזה.