מסתבר שהאקדמיה הישראלי סובלת ממחסור חריף בIQ , הבנת אנגלית, או הבנת הנקרא

מה כתוב באתר הפורום להשכלה גבוהה בעברית?

מצאנו לנכון להעלות לבלוג של הפורום את תמונת המצב העגומה במערכת אקדמית מפוארת זו, הבריטית, אחרי הטיפול הניאו-ליברלי של ת'אצ'ר (מודל ההערצה והחיקוי של נתניהו). קוראי הבלוג יוכלו להבחין בנקל בקווי הדמיון המבהילים בין מצבה של האקדמיה הבריטית לבין זה של האקדמיה הישראלית, ולעמוד על הקונטקסט הגלובאלי של הפרטת האוניברסיטאות הציבוריות בישראל.

ומה במקור האנגלי?

British universities face a crisis of the mind and spirit. For thirty years, Tory and Labour politicians, bureaucrats, and “managers” have hacked at the traditional foundations of academic life. Unless policies and practices change soon, the damage will be impossible to remedy.

מה צריך לעשות במקרה שבו האקדמאים הישראלים כבר אפילו לא מתביישים בשקרים שלהם? להניח שזה נובע לא מרצון להרע, אלא מחוסר יכולת בסיסי?

26 תגובות “מסתבר שהאקדמיה הישראלי סובלת ממחסור חריף בIQ , הבנת אנגלית, או הבנת הנקרא”

  1. זה לא ממש שקר. האקדמיה הבריטית שאחרי שלטון הלייבור, היא גם אחרי שלטונה של תאצ'ר. הרבה אחרי. אז מה?

    1. במקום שאני גר בו, לשים בפה של בן אדם דברים שהוא לא אמר זה לשקר, במקום שאתה גר בו יש אולי נורמות אחרות.

      באופן ספציפי טוני בלייר עשה שינויים מאוד משמעותיים במערכת האקדמית הבריטית. דוקא לשמרנים לא היה שום סיבה לפגוע במוסדות של האליטות…. אבל הגברות הנכבדות שחושבות ששקרים זו דרך טובה להתנהלות אקדמית אפילו לא הגיעו לסף שיש בו טעם להתחיל לדבר על עובדות (והנושא ממילא משעמם אותי, אז יש עוד מישהו שמפחד משינוי, ממש ביג דיל).

       

  2. מרק שלום,
    אינני בטוח שאני מכיר את הרעיונות הפוליטיים המסתובבים בפרלמנט הבריטי. בארץ האשימו את תאצ'ר בקפילטליזם. האם הליבור והטורי נטו לקפיטליזם?
    לישראלי הממוצע אין מושג מה הדעות של ה-טורי. הליבור נשמעים סוציאליסטים, אבל לא בטוח שהשם שלהם מעיד גם על מעשיהם.
    אם אכן הם דוגלים ברעיונות קפיטליסטים, אזי יהיה נכון לתרגם את התרגום כפי שהופיע. זאת כיוון שאין נוהגים לתרגם מילה במילה, אלא יש גם צורך להעביר את הרעיונות משפה לשפה.
     

    1. טל, אני לא מצליח להבין איפה פה הבעיה עם הבנת הנקרא. אני חשבתי שצריך מיומנות בסיסית כזו בשביל לצלוח את הפסיכומטרי. אז נכון שהטקסט באנגלית אבל באוניברסיטאות בארץ, ובעיקר במדעי החברה פשוט אי אפשר לסיים תואר בלי שליטה טובה באנגלית.

      באותה מידה הגברת (אופס, סליחה – דוקטור), יכלה לכתוב שזה בעקבות הקמת חומת אנדריאנוס, או מלחמת השושנים, וזה גם היה נכון עובדתית ומנוגד לחלוטין לרוח הטקסט.

      1. מרק,
        ברור העניין. אבל אני חושב שאתה מפספס את הבעיתיות שבתרגום משפה לשפה. כאשר מתרגמים משפה לשפה אין להסתפק רק בתרגום מילולי. יש גם לתרגם רעיונית.
        כיצד היתה מתרגם את המדיניות הטורית ושל הליבור לימילון המונחים הישראלי?

        1. אני לא מצליח לראות שום בעיתיות – מצוינים במפורש פוליטיקאים משני המפלגות והמנהלים של האוניברסיטאות. אני לא חושב שהשליטה שלי באנגלית טובה יותר מהדר' הנכבדה, היא הרי גם פרסמה ספר באנגלית.

  3. קראת את הטקסט המלא? כותבי הפוסט בפורום להשכלה גבוהה היו הוגנים לגמרי, ונתנו לך מקטע מתוך הטקסט, והוסיפו הערה פרשנית. מקריאת הטקסט המלא, אני חושב שהפרשנות שנתנה כאן כלל אינה בלתי סבירה. הניו-לייבור של העידן שאחרי ת'אצ'ר אימץ בחום את העקרונות הניאוליברלים.
    דוגמאות מהטקסט המלא שמקושר בפוסט עליו אתה כותב:
    From the accession of Margaret Thatcher onward, the pressure has risen.
    (כלומר, גם הכותב המקורי זיהה את ת'אצ'ר כנקודת ההתחלה וכמקור לבעיה.)
    Now they are facing huge further cuts for three years to come—unless, as is likely, the Conservatives take over the government, in which case the knife may go even deeper.
    (כלומר, גם הכותב מזהה את השמרנים עם קיצוצים משמעותיים יותר במה שאתה מכנה "המוסדות של האליטות".)
    כלומר, בניגוד להבנה שלך כאילו יש כאן האשמה שווה של השמרנים והלייבור, למעשה יש כאן טרוניה כנגד הלייבור על כך שהם אימצו את דרכם של השמרנים והמשיכו בה במקום לתקן את הנזק שגרמה ת'אצ'ר.
    אולי סתם חסר לך IQ.

    1. "הוסיפה הערה פרשנית" – איזה צחוקים!!!! האם לא נהוג שלפרשנות צריך להיות קשר כלשהו עם המקור? האם לא רצוי שפרשנות תתיחס ליותר ממילה אחת במאמר בין מספר מאות מילים? ואיך לכל הרוחות אפשר לפרשן דעות אישיות של אדם בלי לדבר איתו ובלי לחוות את הנושא שהוא כותב עליו או לפחות לחקור אותו? הכותבת ה(לא) נכבדה, לפחות לפי הדברים שמצאתי ברשת, לא הסתובבה באקדמיה הבריטית אז מאיפה יש לה את הידע ממנו ניתן להוסיף הערות פרשניות? הערות פרשניות שמבוססות על חוסר ידע כל מגיב בYNET יודע לתת, האם אנחנו לא אמורים לצפות לרמה קצת יותר גבוהה מאקדמיים, ובמיוחד מחוקרים?

      והנה אתה בא, ולפחות לפי הדברים שקראתי שאתה כתבת עד היום, בריטניה באופן כללי ומערכת החינוך הבריטית באופן פרטי לא ענינו אותך, ואתה יודע לקבוע שבלייר המשיך את המדיניות של תאצ'ר. מאיפה אתה יודע שזה נכון בתחום החינוך באופן כללי, ולגבי ההשכלה הגבוהה באופן פרטי? האם באמת בלייר מעולם לא חשב מחשבה עצמאית משל עצמו? אתה יודע את זה כי זה מתאים לסטריאוטים שלך ועבודה אקדמאית היא הרי תמיד לסמן מטרה ואז לחקור להוכיח אותה. הרעיון של חשיבה אקדמאית ביקורתית שמקדשת את האמת היא כל כך המאה העשרים.

      From the accession of Margaret Thatcher onward, the pressure has risen

      ואם מישהו היה קורא את הטקסט בצורה ביקורתית הוא היה מבין שזו בעיקר צורת ביטוי המבטאת נקודת יחוס כרונולוגית, כמו שבתנך כותבים "בשנה הרביעית ליהושפט" ולא מתכוונים שליהושפט יש חלק חשוב בעלילה שבאה לאחר מכן. ואם מישהו היה קורא את הטקסט באופן עוד יותר ביקורתי הוא היה מגלה שתאצ'ר היתה שרת החינוך בין השנים 70-74, ואז הוא היה שואל את עצמו למה בדיוק מתיחס המונח "accession" – אולי המחבר מתכוון דוקא להחלטות של תאצ'ר כשרת חינוך ולא למדיניות הכלכלית שלה?

      LOL, טיפלה הבנת הנקרא מגלה שמדובר בעיקר בטקסט חוויתי ולמרות שאכן יש ניגוחון של תאצ'ר המחבר בעצמו מאוד זהיר במילים שהוא משתמש בהן ומדלל אותן במיטב השיטות ההומאופטיות. אני רק יכול להניח שהמחבר בעצמו לא הרגיש שיש לו מספיק ידע במה שקרה בבריטניה בשביל להצביע באופן מפורש על סיבה כלשהיא. זו למעשה שיטה רטורית מבריקה – אם אתה מאשים, תאשים במרומז, ואז אף אחד לא יוכל להגיד שאתה כותב שטויות כי אתה לא יודע/מבין את העובדות, אבל כל אחד יתן את הפרשנות שחתרת אליה…. או שלא.

      אבל מה אני כותב שטויות?

      כלומר, בניגוד להבנה שלך כאילו יש כאן האשמה שווה של השמרנים והלייבור, למעשה יש כאן טרוניה כנגד הלייבור על כך שהם אימצו את דרכם של השמרנים והמשיכו בה במקום לתקן את הנזק שגרמה ת'אצ'ר.

      הרי בקנדה המציאו מכונה לקריאת מחשבות ואתה השתמשת בה בכדי לקרוא את המחשבות של הכותב LOL

        1. תגובה טיפוסית של אדקמאי ישראלי – מתעסק בצורה במקום בתוכן. שכחת להעיר לי על שגיאות כתיב.

          ובכלל יש לי הרגשה שכלל לא הבנת את מה שאני כתבתי והקמת לעצמך צבא של דחלילים להלחם בהם – מאחל לך להצליח במלחמה.

          1. מבקש להגן על האקדמיה הישראלית.
            זאת לא האקדמיה. זה דובי. בחור שכותב בד"כ בצורה אינטלגנטית. אבל כשמשהו מרגיז אותו הוא אינו מבקר לגופו של עניין, אלא לגופו של אדם. הוא לא ממש אוהב כששואלים אותו שאלות שהוא אינו יודע עליהן את התשובה. בעיני יש בכך עדות לחוסר בשלות. אנו מקווים כי הבחור יתבגר יום אחד. בסה"כ יש בו פוטנציאל לא רע.
            דנתי עם מספיק אקדמאים ישראלים שהראו טעם טוב ותגובות ענייניות. היו רק שניים בכל הבלוגוספריה שהתנהגו כמו דובי. האחד זה דובי, והשני, שמו שמור במערכת :-)

          2. איך אתה מצפה שאני אגיב לתגובה שמתחילה ב"איזה צחוקים!!!!!1אחד"?
            אבל גרוע מזה, לאיזו מהתגובות שלך אתה רוצה שאני אגיב? לזו שאומרת שציון השם של תאצ'ר בסך הכל מציין זמן? (או לזו שאומרת שבעצם אי אפשר לציין כך זמן, כי לא ברור אם מדובר על 1970 או 1979?) או לזו שאומרת שבעצם יש איזה ניגוחון של תאצ'ר בטקסט? או לזו שאומרת שהפרשנות שניתנה היא אכן הפרשנות הנכונה, אבל המחבר השתמש בטכניקה רטורית שמאפשרת לו להתכחש במקרה שמוכיחים שהוא טועה?
            אם אלו היו שלושה מגיבים שונים, הייתי יכול לענות לכל אחד בנפרד. מכיוון שכל השלושה הם אתה, ומכיוון שאתה סותר את עצמך, אין לי מושג איך להגיב לזה.
            אז אני אדבר רק על הנושא הכללי של פרשנות לטקסטים.
            לחזור על הפשט של טקסט זו לא פרשנות. במקרה הטוב זה תרגום. כותבת הפוסט האמור מניחה שהקוראים יודעים אנגלית – היא כוללת נתח גדול של טקסט באנגלית בתוך הפוסט עצמו בלי לתת לו תרגום. מכאן שאפילו אדם שאינו מסוגל לקרוא מחשבות יכול להבין שהדברים שמופיעים לפני כן הם פרשנות. מה משמעותה של פרשנות? שיש דברים בטקסט שהם יותר מרומזים, פחות בולטים לעין, אבל הכותבת רואה בהם חשיבות לקהל היעד שלה (להבדיל מקהל היעד של הטקסט המקורי) ולכן מוצאת לנכון להדגיש אותם. יש כאן גם, כמובן, עניינים של סגנון. כפי שציינת, הטקסט המקורי מצטיין באנדרסטייטמנט, בדיבור מרומז. הטקסט בעברית הוא בוטה הרבה יותר. הטקסט הראשון זורק את השם תאצ'ר כלאחר יד מתוך הנחה שיש בשם הזה לבדו מספיק כדי לעורר אי נעימות מסויימת אצל הקורא (בהנחה שהקורא אינו ניאו-ליברל בלב ובנפש). הפרשנות שלו מצלצלת בכל הפעמונים וזועקת כאחרון הבאסטיונרים בשוק את אותם הדברים בדיוק. אם המחאה שלך היא על הניסוח, אנחנו יכולים להסכים שיש כאן בעיתיות, ולתהות אם זה משהו שניתן להתגבר עליו בהנתן האופי הישראלי.
            הפרשן, אם כן, תפקידו להבליט חלקים מהטקסט שנראים לו רלוונטיים במיוחד לקוראיו שלו. לשם כך, מן הסתם, הוא צריך גם להגיד דברים שאינם בהכרח נאמרים במפורש בטקסט. אתה טוען שאי אפשר לעשות כן בלי לשאול את כותב הטקסט. זו טענה מופרכת שבעצם טוענת שאנחנו לא מסוגלים להבין טקסט כלל, שאנחנו לא יכולים לשאוב מטקסט יותר ממה שנאמר בו במפורש (והבלשנים יתהו אם אפשר להגיד משהו במפורש – שהרי משמעות המילים עצמה אינה נמצאת בתוך הטקסט, אלא בראשו של הכותב, ואי אפשר לקבוע לפי המשמעות שהקורא מייחס למילה האם זו המשמעות שהכותב התכוון לה – מה אתה, קורא מחשבות, לול?). אתה יכול להתווכח עם הפרשנות, ולהביא עדויות מתוך הטקסט או מחוץ לו כדי להראות שהפרשנות שגויה (לא ראיתי שעשית את זה – בסופו של דבר, עושה רושם שאתה די מסכים עם כך שהטקסט תוקף את תאצ'ר במידה כזו או אחרת). אבל להתלונן על עצם כך שמישהו פרשן טקסט נראה לי מופרך. זה סוג החשיבה של סטודנטים בשנה א' – לא, אפילו לא – תלמידים בתיכון, שאינם מסוגלים לראות טקסט על נושא אחד ולהסיק ממנו באשר לעמדות סבירות של הכותב באשר לנושא דומה או קרוב ("מה היה המחבר אומר על…"). זו לא מיומנות נדירה במיוחד, אבל אנשי מדעי החברה מסתמכים עליה הרבה, בגלל אופי המידע שברשותנו, ולכן היא מפותחת במיוחד אצל אנשים בדיסציפלינה הזו. אז, לא, אנחנו לא יודעים לקרוא מחשבות, אבל אנחנו יודעים לקרוא טקסטים יותר טוב מרוב האנשים שקריאת טקסטים עבורם היא פעולה בידורית, ולא חלק מהעבודה שלהם.
            הנה, גם אתה ניסית את מזלך במה שמכונה "close reading" , כשאתה מציג את הביקורת באשר לנקודת הזמן בה התחילה תאצ'ר להשפיע על המערכת. עם זאת, הביקורת שלך אינה לגיטימית במיוחד. גם את נקודת הזמן הנכונה הוא 1970, קשה להאמין שתאצ'ר תצליח להשפיע על המערכת כל כך מהר עד שתהיה השפעה על השטיחים והכורסאות במשרדי המרצים בראשית שנות ה-70. זו גם הסיבה שאי אפשר לתלות את כל האשמה אפילו בתאצ'ר כראש ממשלה – אלו תהליכים שדורשים יותר מדי זמן, ובלי שיתוף פעולה מצד הממשלות הבאות, המצב היום לא היה כפי שהוא. כלומר, גם אם אתה צודק ומדובר בתהליך בן 40 שנה ולא בן 30 שנה, אתה לא כופר בכך בשום דבר שאמר כותב הטקסט.
            (אפשר להוסיף על כך שלפחות ממה שאני יודע, הממשלה בראשית שנות ה-70 לא הייתה ניאו-ליברלית – עליית האידאולוגיה הזו לגדולה התאפשרה רק כתוצאה ממספר ארועים היסטוריים חשובים, ביניהם הזינוק במחירי הדלק בשנות ה-70, ותהליך שהסתיים בעליית צמד הנפשות התאומות, תאצ'ר ורייגן, בסוף העשור ותחילת העשור הבא. בלי שיתוף הפעולה מצד שני המנהיגים הללו משני צידי האוקיינוס, תאצ'ר לא הייתה יכולה לעשות לבריטניה את מה שעשתה.)
            ואתה יכול להאשים אותי כמה שאתה רוצה בכך שאני לא יודע כלום על בריטניה. אני אמנם לא מומחה גדול, אבל אני מכיר מספיק כדי לטעון טענות ולבסס אותן. הניו-לייבור נקרא כך בדיוק בגלל ההתנערות שלו מערכי הלייבור הישן. ה"דרך השלישית" של בלייר היא משהו שאפשר לתאר כ"ניאוליברליזם עם פרצוף אנושי" (אם לעשות פאראפראזה על הכינוי של דובצ'ק למדיניות שניסה להנהיג באביב של פראג). ואם חסרו הוכחות לכך, הרי ששיתוף הפעולה המתמשך בין בלייר לבין בוש הבן הוא הוכחה ניצחת לדמיון האידאולוגי ביניהם. רצוי לציין שאני לא אומר את הדברים הללו כמתקפה על בלייר או על הדרך השלישית. אני מסכים עם הרבה מהעקרונות של הדרך הזו (אם כי לא בהכרח עם הדרך שבלייר יישם אותם), אבל צריך לזכור שאפילו אצל התומכים של הגישה הזו היא מתוארת כ"פשרה בין הניאוליברליזם לסוציאל-דמוקרטיות" – וזה אומר הרבה, אם זוכרים שהסוציאל דמוקרטיות היא בעצמה פשרה בין הסוציאליזם לקפיטליזם.

          3. מה קהל היעד של "הפורום להגנת ההשכלה הגבוהה" ובמה הוא שונה מקהל היעד של המאמר המקורי? אני חשבתי לתומי שזה אותו קהל יעד – אנשי סגל אוניברסיטאי. האנשים האלו לעניות דעתי הם בעלי IQ מעל הממוצע ויכולת מוכחת של קריאה, ניתוח והבנה של טקסט.

            המאמר המקורי כתוב בשפה שמתאימה לאנשים כאלו. הביקורת (אם בכלל מחפשים לאן ניתן להפנות את האצבע המאשימה) היא ביקורת מרומזת ולא פסקנית.
            ה"תרגום" לעומת זאת הוא ברמה של אוהדי ביתר שכל עוד בסוף צועקים מוות לערבים זה בכלל לא חשוב מה כתבת קודם והאם הוא קשור למציאות, ומאחר שכמעט אף אחד לא טורח לקרוא את המאמר שהיא הפנתה אליו (שהוא בכלל באנגלית) יש חשיבות לרמת הדייקנות.

            איזה ציון תיתן לתלמידים שלך אם תשלח אותם לסכם את המאמר המקורי והם יחזרו עם שתי מילים "תאצ'ר מניאקית" ויוסיפו ציטוט שלא תומך בטענה שלהם? כאשר בהחלט יתכן שתאצ'ר מניאקית, רק חבל שזה לא מצוין במאמר המקורי.

            ניסיתי להראות לך שניתן להגיע לפרשנויות אחרות של הטקסט המקורי, שהן לא פחות תקפות מהפרשנות של הד"ר. יתכן שהפרשנויות שלי שוות לתחת, אבל אני לא רואה שום סיבה למה שהפרשנות של מישהי חסרת ידע בהיסטוריה של בריטניה המודרנית יהיו תקפות יותר.

          4. קהל היעד של הפורום הוא ישראלים. הנחתי שזה ברור. לישראלים פחות חשובה הזווית האמריקאית או הבריטית, ויותר זו הישראלית. הזוית הישראלית (לדעת כותבת הפוסט) היא הקשר בין האידאולוגיה של נתניהו לבין זו של תאצ'ר.
            אני אמרתי במפורש שלא מדובר בתרגום ולא בסיכום של המאמר. זה צריך להיות ברור לכל מי שקורא את הפוסט הקצר הזה. לא ברורה לי ההתעקשות שלך להתייחס לדברים כתרגום או כסיכום.
            אם המשימה הייתה "קשר בין המאמר לבין המקרה הישראלי", הדבר נעשה בצורה מספקת, גם אם אני מסכים שההתנסחות אינה מן המשובחות.
            אפשר להגיע לפרשנויות אחרות? ברור שאפשר. אפשר גם להתווכח עם כותבת הפרשנות הזו ולהראות לה איפה היא טועה. אבל מה שאתה עשית לא היה להתווכח על הפרשנות, אלא להתגולל על הכותבת על עצם העובדה שהיא העזה לפרשן את הכותב במקום ללכת לשאול אותו. שזה, כאמור, תגובה של תיכוניסט, לא של אדם מבוגר ומשכיל.

          5. קהל היעד הוא ישראלים ולישראלים לא חשובות העובדות. אין ספק שניצחת בדיון הזה.

          6. ועוד משהו,

            פעם אחרונה שבדקתי זה היה האתר האישי שלי, ואם יתחשק להתגולל על מישהו אז אני אתגולל עליו, כמו שהגברת מתגוללת על נתניהו אני יכול להתגולל עליה, רק שאת הסיבה להתגוללות שלי אני לפחות מנסה להסביר במקום סתם לנפוח באויר.

      1. מרק שלום,
        קראתי את רוב הטקסט המקורי, ואת הטקסט שאיריס הכניסה ל"פורום להגנה…". בגדול רוח הדברים דומה. בשניהם מדברים על עקרונות ניאו-ליברליים (או קפיטליסטים, שהשם יודע למה המציאו עבורם את המושג ניאו-ליברליים), שפוגעים במחלקות של מדעי הרוח. השימוש במונח כזה או אחר אינו מעיד על שונות מובהקת במשמעות המילים.
         
        ההבדל הוא בטון הדברים. בעוד שהמאמר המקורי, הוא מאמר חוויתי, מנומס ומעודן. המאמר של איריס הוא פופליסטי. אם זה היה מופיע בבלוג פופלרי, הייתי אומר מילא. אבל כיוון שמדובר באכסניה שאמורה להגן על האקדמיה, היתי מצפה לטון קצת יותר מלומד.
        בקיצור: לא לכאן ולא לכאן.
        אגב,
        כמי שעבר ממדעי הטבע (שבה קיבלתי מלגה שמנה של מעל 5000 ש"ח לחודש) למדעי הרוח (ששם קיבלתי לאחר הצטיינות בשנה הראשונה 3000 ש"ח על כל השנה), אני חייב להגיד שאני יודע שכיום לא תיתכן חברה מודרנית ללא מחלקות למדעי הרוח.
        ערכים, מוסר וכיוב', הנדרשים למדינה ליברלית, מתבססים במחלקות הללו.
         
         
         

        1.  

          טל ירון: לא תיתכן חברה מודרנית ללא מחלקות למדעי הרוח. ערכים, מוסר וכיוב', הנדרשים למדינה ליברלית, מתבססים במחלקות הללו.

          אין שום דבר ערכי או מוסרי בלהחליט שאתה מורם מעם, ושלמרות שאחרים לא חושבים שאתה חשוב, לכפות את עצמך עליהם, ולקחת מהם בכוח כסף – כדי שאתה תוכל לעסוק במה שאתה רוצה, ולא במה שאנשים אחרים רוצים שתעשה.
          יש אנשים שמתפרנסים מעיסוק בנושאים מוסריים. קוראים להם עיתונאים, סופרים, מגישי טלוויזיה.
          גם אנשי רוח יכולים להעביר הרצאות בתשלום, או לעבוד באוניברסיטאות פרטיות שמנסות לנכס לעצמם שם.
          זה מעולה שאתה חושב שמה שאתה לומד זה חשוב, אבל זה לא נותן לך "זכות למלגה".

          1. דניאל שלום,
            כשהייתי בתחום מדעי הטבע לימדו אותי שמדע בסיסי הוא הכרחי להתפתחות מדע מתקדם. רוב המחקרים במדע בסיסי, אין בהם שום תועלת כלכלית. קח את המחקר ב-CERN שכולם מדברים עליו. כמעט ואין קשר נראה לעין בין סכומי העתק המשולמים לפרוייקט, לבין תוצאות כלכליות בטווח הנראה לעיין. כך גם עם מחקרים שבהם השתתפתי בהן במחלקה לביוכימיה.
            אני זוכר שעיקב נאמן אמר שאין לנו צורך במדע בסיסי, ויש להסתפק במדע ישומי. החבר'ה במדעי הטבע נעמדו על הרגליים האחוריות. נאמן לא הבין שאין סיכוי לבנות מדע מתקדם, הדרוש לקיומה של מדינת ישראל, בלי המדעים היסודיים. לשמחתי, הצליחו לשכנע את המדינה שיש צורך במדע הבסיסי, והשקעות נמשכו.
            יש בעיה באנשים המודדים את העולם רק בערך הכלכלי המיידי. העולם המודרני, דורש השקעות לטווח ארוך יותר, כדי להתקיים. כמו מדע בסיסי, או מדעי הרוח. אנסה להראות זאת:
            תחום ההתמחות שלי הוא פילוסופיה של הידיעה. תחום שלא נראה שהיתה בו התקדמות ממשית ב- 2400 השנים האחרונות. תחום שנראה כי אין לו קשר לשום תהליך כלכלי. בימים אלו, פועלת קבוצת מתכנתים שמנסה לבנות תהליך שיאפשר לחברות ולאריגונים להגיע לדיון אפקטיבי בן מילוני אנשים. כרגע, בטכנולוגיה הנוכחית קשה מאד לנהל דיון בן חמישה אנשים שווים. לא כל שכן, בחברה בת מילוני אנשים. חלק מהפתרון מתבסס על מודל שפיתחתי בניסיון-דוקטורט. יתכן מאד שהמודל יכשל. אולי אין לנו עדיין את הפתרון. אבל אני יכול להגיד שלולא פגשתי את החבר'ה של הפילוסופיה של המדע, ואת החבר'ה של סוציולוגיה של המדע, לא היתה לי שום אפשרות לפתח את המודל (מודל שכמובן יכול להיות שגוי, עד שלא יעמוד במבחן הניסיון). אבל אם התוכנה תעבוד, יש לה ערך כלכלי עצום. כשאנו כיום מציגים את המודלים (שמורכבים מעוד כמה כלי מחשבה), חברות כלכליות בעלות עוצמה, מאד אוהבת את זה, והן מאוד מאוד מעונינות.
            בזמן שערכתי את המחקרים שלי, לא היתה שלי שום דרך לשכנע אנשים בחשיבותם. אבל אם אכן המודל עובד (וכמו מדען טוב, אני יודע שיש יותר סיכוי לכישלון מאשר להצלחה), אזי התוצר הסופי הוא תוצר שיכול להקפיץ את הכלכלה מאד.
            מחקרים אחרים בתחום החברה, הם מחקרים הכרחים, בהפיכת אריגונים ליעילים יותר. גם לכך יש משמעות כלכלית ואף בטחונית עצומה.
            הבעיה של מדעי החברה והרוח, היא שכדי לעשות מחקר במדע החברה או הרוח  בצורה רצינית, יש צורך בעשרות שנים של מחקר. אלו לא ניסויים בביולוגיה או בכימיה שעורכים מספר דקות עד מספר ימים. אלו ניסויים ותצפיות שמשתרעים על פני עמים רבים, ועל פני מרחבי זמן עצומים, שלפעמים מגיעים למאות ואלפי שנים (קח לדוגמא את משך החיים של ממלכה/מדינה). המחקרים הטובים דורושת ידע במגוון עצום של נושאים, ובהיסטוריה רחבה. לא משהו שתלמיד דוקטורט ממוצע מסוגל לדעת.
            בוודאי שלא מוסרי לכפות על אדם לתת את כספו. חובתי, כאיש מדע הרוח, לשכנע שהכסף שהמדינה משקיעה בנו, שווה את ההשקעה.
             
             

          2.  
            טל, אני מתנגד גם לסבסוד של CERN, או פקולטות למדעי הטבע.
            למעשה, אני מתנגד לכל סוג של סבסוד של האקדמיה. אם אנחנו לומדים בשביל להעשיר את עצמנו – הרי שאף אחד לא צריך לשלם לנו על זה. אם אנחנו לומדים בשביל שנוכל לספק בעתיד צרכים של אנשים אחרים (לומדים משפטים כדי להפוך להיות עורכי דין, לומדים הנדסת חשמל כדי לבנות אייפונים, לומדים כלכלה כדי להפוך ליועצי השקעות, לומדים יחסים בינלאומיים כדי לכתוב עיתון) – הרי שסה"כ הכשרנו את עצמנו לשוק העבודה, ומה שלמדנו יאפשר לנו להרוויח בעתיד.
            הבעיה עם מדעי הרוח זה שיש מעט מאוד שוק לתוצרים של בוגריו. זה גורר מצב שיותר מדי אנשים רוצים לשבת באקדמיה, לכתוב מאמרים שאף אחד מחוץ לאקדמיה לא קורא, ולקבל משכורת ממדינת ישראל. משכורת שנגבית בכוח מהאזרחים בצורה של מיסים.
             
             

        2. אני אסכים עם רוח הדברים של דניאל – במאה ה18 (אני מנחש) כאשר בוטלו הפקולטות התיאולוגיות בטח היו אנשים שטענו למען החשיבות שלהן לחברה….

          אני חושב שדברים שהם חשובים למספיק אנשים ימצאו את המימון שלהם. בסופו של דבר אין כורח אלוהי ללמוד ספרות דוקא באוניברסיטה.

          ובכל חזרה קטנהה לענין המקורי, ההבדל בין יכולת הניסוח המעודנת שמעבירה דברים בסאבטקסט של האמריקאי לעומת צורת הביטוי הבהמית של הישראלית הרתיח אותי במיוחד מאחר שבדרך כלל אתה מוצא אנשים מסוגה מתלוננים על איכות השיח ותרבות הדיבור הישראלית.

          וחוסר היכולת של הד"ר לרדת לרמה של פשוטי העם, שבסך הכל מחזיקים בתואר של B.Sc, ולהגיב באתר שלהם היא בסך הכל הדובדבן על הקצפת.

  4. (ולטל: טרם שאלת אותי שאלה שאינני יודע את התשובה לה. אבל לדבר איתך זה יותר מתסכל מלדבר עם הילד בן השלוש שלי מבחינת היכולת להבין תשובות מורכבות.)

    1. לא חסרו שאלות כאלו. אחת מהן היא למשל מי הגורמים שאמורים לקבוע על פי אילו ערכים צריך לפעול בג"צ.
      דובי, אל תבלבל את מוח. מאז שנפגשנו אתה פועל באד-הומינם ילדותי וחסר שליטה. אינך מסוגל לנהל דיון סביר, ברגע שאין לך תשובה, או שמישהו חולק עליך, או שמישהו חושב שונה ממך. אינך היחידי שאני מנהל איתו דיונים. ובטח לא המשכיל מבין אלו שאני מנהל איתם דיונים. אתה האדם החצוף ביותר שפגשתי, וחסר התרבות ביותר שפגשתי. כדי להיות דמוקרטי אמיתי וליברל אמיתי, נדרשת יכולת בסיסית בניהול שיח תרבותי עם ברי-פלוגתא. לך כנראה אין את זה עדיין.
      ככל ראשון, מומלץ להתרגל לענות לגופו של עניין ולא לגופו של אדם.
       

      1. טל, כל אימת שנגמר לך מה להגיד, אתה מתחיל לדבר על חוסר היכולת של אקדמאים למחשבה מקורית או עצמאית, על הקבעון שלנו, על כך שמי שלא למד תחום מסויים הוא למעשה יותר מתאים לדון בנושא מסויים ממי שכן למד אותו, משום שיש לו פחות דעות קדומות; אתה משליך מהניסיון שלך כתלמיד תואר ראשון לאקדמאים שהקדישו את חייהם ללימוד נושא מסוים (אני לא אשכח את הטענה האלמותית שלך שהסיבה לביקורת על רוסו היא שאנשים כנראה לא קראו את הספר במלואו – כאילו הביקורת על רוסו נכתבת על-ידי תלמידי שנה א', ולא על ידי אנשי התאוריה החברתית שכל חייהם מוקדשים לביקורת על טקסטים ממין אלה).
        אני אינני נוקט באד הומינם, משום שאד הומינם הוא מתקפה על מאפיינים של האדם שאינם קשורים לטיעון. להצביע על הבורות שלך בהרבה מהדברים שאתה מתיימר לדבר עליהם אינה מתקפת אד הומינם. להודיע לך שנמאס לי לדבר איתך היא לא מתקפה כלל, אלא פשוט הצהרה עובדתית.
        ניהלתי אינספור דיונים, רבים מהם בבלוג ואחרים במקומות אחרים. אינני מתיימר להיות אדם עם הרבה סבלנות כלפי כסילים, אבל כשבני השיחה הם אנשים שמכבדים את מי שעומד מולם, אני דווקא מסוגל יפה מאוד להתווכח בנימוס רב. אל תחמיא לעצמך ותקרא לעצמך בר-פלוגתא שלי. כדי להיות בר פלוגתא אתה צריך להיות מסוגל להעלות טיעון.
        (ואין לי מושג באיזה הקשר בדיוק דיברנו על בג"צ, אז תסלח לי אם [שוב, אולי] לא אענה על השאלה).

        1. דובי, יש לך חתיכת פיקסציה.
          א. יש לי תואר שני בביוטכנולוגיה. את התנסות שלי במדעי הרוח צברתי בניסיון לעשות דוקטורט בבר-אילן בחוג לחברה מדע וטכנולוגיה. לא סיימתי את הדוקטורט כי לא הצלחתי למצוא מנחה. הסיבה לכך היא שהמודל שעסקתי בו כלל תחומי פילוסופיה רבים. כל מי שדיברתי איתו אמר שלא ניתן להעביר על כזה מודל דוקטורט, אז ויתרתי.
          ב. יש לך כנראה רגישות לתחום המחקר שבו אתה חוקר, ואינך מסוגל לקבל ביקורת. ביקורת היא חלק מתהליך החשיבה הליברלית, ומהתפתחות המדע.
          ג. אינני טוען שאני יודע דברים יותר טוב מאחרים. להפך. רוב דברי כתובים כהשערה הניתנת להפרכה. אם תשים לב, אני משתמש לרוב במושגים כמו "כפי הנראה", בעיניי" וכיוב'. אני כמעט תמיד מזמין קוראים לבקר את דברי.
          עוז פעם העיר, שאתה כותב על פי המקובל בתחומך, בעוד אני מעלה תהיות, וכותב בסימני שאלה.
          ד. אני אדם שבד"כ יש לו הרבה סבלנות, גם לאנשים חצופים כמוך. אבל אתה גודש את הסאה.
          ה. כתבת: "אל תחמיא לעצמך ותקרא לעצמך בר-פלוגתא שלי. כדי להיות בר פלוגתא אתה צריך להיות מסוגל להעלות טיעון.". שוב אתה בטוח שהשמש זורחת לך מהת…
          ו. זאת לא הפעם הראשונה שאתה מעדיף להתעסק במריבת ביבים, מאשר לענות על שאלות. כנראה בכך אתה טוב.
          ז. אם אינך מתכוון להתנהג על פי כללי תרבות הדיון המקובלים, ואינך מסוגל לענות לשאלות עניניות, אינני מעוניין לשמוע ממך.
           

  5. מרק ודניאל,
    מרק, אני מסכים שסגנון הכתיבה, וחוסר תגובה, מעידים על רדידות שיח ודמגוגיה.
    לגבי הצורך במדעי החברה, הרוח ובמדע בסיסי:
    לכל ארגון יש צורך להשקיע חלק מכספו על פעילויות שאין בהם תפוקה כלכלית מידית. כך בארגון המשפחתי, הורים ישקיעו חלק מהכסף בחוגים שיסיעו לילדיהם להתפתח בעתיד. בעירייה, ישקיעו בגינות ציבוריות ובהעשרה ציבורית, כדי למנוע צרות יותר גדולות בהמשך (יש קשר בין חוסר פעילות לבין התמכרות לסמים בקרב בני נוער).
    לא כל הפעיליות הללו יכולות לקום על בסיס קפיטליסטי. למשל תנועת הצופים אינה יכולה לשרוד ללא סיוע ציבורי. גם הקמת כבישים, הן פעילויות שאינן יכולות להגיע רק מכוחות השוק. באופן כללי, כל חברה וארגון צריכים להשקיע למען עתידים, מעבר לצריכה הפרטית, הכלכלית המידית.
    השאלה היא במה נשקיע.
    מדע בסיסי הוכיח את עצמו כמנוע צמיחה לטווח ארוך. אם אינני טועה 40% מהכנסות המדינה מגיעות מהי-טק. חלק מהפיתוחים מבוססים על יכולות מתקדמות מאד בתחום המדע הבסיסי. פיתוח של יכולות כאלו מאפשר לסטודנטים להצטרף לאחר מכן לתעשיה וליצור הכנסות גדולות מאד למדינה מטכנולוגיה מתקדמת.
    זאת השקע לטווח ארוך, שיש על כך עדויות, שהיא נושאת פרי משמעותי. יש לכך גם משמעות בשמירת פער טכנולוגי בבטחון.
    עכשיו נשאלת השאלה, האם מדעי החברה והרוח דרושים לשיגשוג מדיני.
    אלו מדעים החוקרים התנהגות חברתית, חוקרים את ההיסטוריה, עוסקים במוסר, בידיעה ועוד.
    בוא נניח כי ההשגים של המדעים הללו היו טובים כמו של מדעי הטבע. במקרה כזה, כל הארגונים במדינה היו יוצרים תפוקות גבוהות פי כמה וכמה. נכון להיום כמעט כל עסק שאני שומע עליו, מתנהל בצורה בעיתית ובזבזבנית. היכולת להבין מערכות חברתיות לעומק ולייצר פתרונות, היתה משפרת את הכלכלה הישראלית פי כמה, וכולונו הינו עשירים יותר. ללא השקעה של המדינה בתחום הזה, לא תיתכן התפתחות בתחום הזה. כיום אין רווח גדול במדעי החברה, ולכן אלו מדעים שלא יתפתחו תחת השקפת עולם קפיטליסטית.
    מערכות המשפט, הן המערכות שעליהן מבוססת המדינה (ללא מערכות משפט יעילות, הסדר החברתי יקרוס, ויחד איתו המדינה). אם לא יהיו מחלקות אקדמיות שיחקרו אספקטים מוסריים, לא נוכל לשפר את מערכת המשפט.
    וכן הלאה.
    הבעיה היחידה שאני רואה כיום במדעי החברה והרוח, הוא שהם ברובם אינם מתפקדים. צריכה להיות שם רויזיה רצינית, כדי שיצדיקו השקעה בהם.
     
     
     
     

להגיב על גורו יאיא לבטל

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים