מדהים שאם כל השינויים בחברה הישראלית בעשרים השנה האחרונות, יש דברים שלא משתנים כלל. אם זו השביתה הקבועה של המורים בתחילת שנת הלימודים, או השביתה רק של אירגון המורים, שמחייבת את הילדים וההורים לבדוק את ההשתייכות האיגודית של המורים שלהם, ואת השביתה הקבועה של הסטודנטים באוניברסיטאות.
לפי התיאור של ניצן ברומר לא השתנה שום דבר באירגוני הסטודנטים ב20 שנה האחרונות. עדיין הם מלאים אנשים שרוצים להיות פוליטיקאים בעתיד ויותר חשוב להם למשוך תשומת לב מלטפל בבעיות האמיתיות של הסטודנטים (שאני מניח שעדיין הן מתמקדות בעבודת המזכירות של הפקולטות ואיכות המרצים), סטודנטים שאפילו לא משתינים לכיוון "ההנהגה" שלהם.
למה בכלל שביתה של מקבלי שירותים מענינת מישהו? למה היא מקבלת כל כך הרבה תשומת לב תקשורתית (אפילו בשמה! קישרו לדבר הדי הזוי הזה), הרי זה לא שההורים של הסטודנטים יצטרכו להשאיר בבית בשביל לטפל בהם ;). הייתי מבין את הרעיון של שביתה לפני ההרשמה כמעין חרם צרכנים, אבל אחרי שכבר שילמת את הכסף זה טיפה מאוחר מדי.
בסופו של דבר האם זה באמת חשוב מהו שכר הלימוד באוניברסיטאות? יוסי לוי למשל חושב שכן והוא מנסה להפריך בחודשים האחרונים את הטיעונים של המצדדים בהעלאת שכר הלימוד ואני חושב שהוא סתם מבזבז אנרגיה.
בסופו של דבר הסטודנטים באוניברסיטאות שייכים למעמד הביניים ומעלה של מדינת ישראל (לפני שאתם צועקים תנסו לספור כמה ערבים וחרדים למדו איתכם) ואם הם לא היו שייכים למעמד הזה לפני תחילת הלימודים, אז סביר להניח שיהיו שייכים לו מספר שנים אחרי סיומם. מאחר שהמעמד הזה אחראי לרוב המיסים הנגבים במדינה ניתן לדעתי לאתר את שתי האלטרנטיבות הבאות:
- שכר לימוד נמוך, מתאפשר למעשה על ידי סובסידיה של המדינה לכל תלמיד. בשביל שיהיה כסף לסובסידיה צריך להגדיל את גבית המיסים ועושים זאת על ידי הטלת מיסים חדשים הניגבים בפועל מהמעמד הבינוני ומעלה.
- שכר לימוד גבוה ללא סובסידיות. מאפשר הורדת מיסים שמשפיעה בעיקר על המעמד הבינוני + כלומר על הסטודנטים בעתיד.
למעשה הסטודנטים לא מתווכחים על כך שעלות הלימודים גבוהה יותר מהתשלום שהם משלמים (או לפחות לא שמעתי שום טענה כזו) ולכן השאלה היחידה שעומדת על הפרק היא האם הסטודנטים יקבלו הלואה מבנק למימון הלימודים, או הלוואה מהמדינה אותה יחזירו על ידי תשלום מיסים יותר גבוהים בעתיד, או שיעשו מסע שנור במשפחה, או אולי, לא ילכו ללמוד מיד אחרי הטיול הגדול אלא רק אחרי שיצברו קצת כסף (האם יש מצב שאנשים יעבדו בשביל לממן לימודים במקום טיול? כנראה שלא).
בסופו של דבר רוב הסטודנטים בישראל של היום באים ממשפחות שיש להן אמצעים לעזור עם שכר הלימוד לכן מבחינתי כל הענין פה הוא שבמקום לבקש יפה הלוואה מההורים, הסטודנטים רוצים שהמדינה תגבה כסף מההורים שלהם.
כמובן שיש גם כמה סטודנטים יוצאי דופן שבאמת אין להם, אבל אותם סטודנטים צריכים עזרה נקודתית גם היום ואם העלאת שכר הלימוד תלווה בהעלאת העזרה למעוטי היכולת אז השינוי בשכר לימוד לא יפגע בהם. כמובן שהשובתים של היום לא מדברים בשום צורה על הגדלת העזרה למעוטי היכולת כסיבה לשביתה.
אני חושב שצריך להעלות את שכר הלימוד כי סובסידיה למוצר במקום לנצרך היא בדרך כלל דבר רע, אבל מאחר שמסיבות תרבותיות/חברתיות יש יחסית מעט נצרכים הלומדים באוניברסיטאות, כרגע אין הרבה הבדל.
הערת שוליים:
- כאשר מדברים על הלימודים בחינם באירופה צריך לזכור שאחת מהמטרות שלהם היא להקטין מלאכותית את רמת האבטלה.
- עם כל הכבוד לחינוך באירלנד, אני מניח שגוגל ביססה את הבסיס האירופאי שלה שם לא בגלל החינוך האוניברסיטאי המעולה באירלנד אלא בגלל המיסים הנמוכים שחברות משלמות שם.
ההנחה העומדת בבסיס כל הטיעון שלך היא שאוכלוסיית הסטודנטים היא קבועה – הרקע הסוציו-אקונומי של הסטודנטים ישאר זהה בין אם נוריד את שכר המינימום ל-0 או נעלה אותו לרמות אמריקאיות (ע"ע "אם העלאת שכר הלימוד תלווה בהעלאת העזרה למעוטי היכולת אז השינוי בשכר לימוד לא יפגע בהם" – העלאת שכר הלימוד תגרום גם לשינוי הרף של מעוטי היכולת).
שנית, המשפט 'סובסידיה למוצר במקום לנצרך היא בדרך כלל דבר רע' מראה על ראייה מאוד חד מימדית של מדיניות חברתית. סובסידה למוצר עושה הרבה דברים חיוביים – לדוגמא, מונעת היווצרות של מלכודות עוני וסטיגמטיזציה של נזקקי סעד.