שני סיפורים על ויקיפדיה אחת

מצד אחד הויקיפדיה זה דבר נפלא הנותן לנו אפשרות לגשת למידע אנציקלופדי אמין מתי שאנחנו זקוקים לו. מצד שני הרבה מאוד ערכים בויקיפדיה מדויקים רק ב95% ולקורא המזדמן אין שום דרך לדעת מהם ה5% השגויים. במאמרים שאני כותב פה אני כמעט תמיד מקשר לויקיפדיה למרות שלפעמים ברור לי שהמידע אליו אני מקשר הוא חלקי או מכיל טעויות. מדי פעם אני מתחלחל כשאני שומע על כך שאנשים פונים לויקיפדיה כאל מקור המידע היחיד שלהם.

  • גם (בעיקר ?) בויקיפדיה העובדות על אנשים פוליטיים משתנות מדי פעם. אני מניח שאני לא אחדש לאיש שויקיפדיה הפכה לשדה קרב בו כל ארגון אידאולוגי/פוליטי מנסה לשנות ערכים מסוימים כך שישרתו יותר טוב את האג'נדה שלו, מתוך ידיעה שהרבה אנשים מתיחסים לויקיפדיה כדברי אלוהים חיים.

השבוע ברק אובמה הכריז על כוונתו להתמודד למשרת נשיא ארצות הברית. קראתי את הערך עליו ואז נכנסתי לדף המתעד את השינויים של הערך בשביל לנסות ללמוד איזה מידע צונזר ממנו. לא נכנסתי לעומקם של דברים אבל לפי כמות השינויים בהחלט יתכן לקבל דעה אחת על אובמה בשעה 12 ואחרת בשעה 1.

  • אם בויקיפדיה כתבו שיש לך אחות, זה לא אתי שתתקן את הערך כך שיכתב שיש לך שתי אחיות.

מיקרוסופט הודתה השבוע שהיא שלמה לבלוגר אוסטרלי כדי שיתקן את הערך העוסק בפורמט הXML בו ניתן לשמור את מסמכי האופיס. הטענה של מיקרוסופט היתה שהערך נכתב בידי אנשי IBM שיש להם אינטרס לקדם את תוכנת האופיס המתחרה – openoffice, ומאחר שלפי כללי האתיקה מיקרוסופט מנועה מלערוך ערכים הקשורים בה, היא פנתה לבלוגר האוסטרלי (שהוא נחשב למומחה בתחום) בשביל שיתקן את הערך לפי הידע שלו.

מייקל ארינגטון פירסם את הסיפור בבלוג שלו techcrunch. בלוגר של מיקרוסופט שקרא את הסיפור בtechcrunch החליט להדגים את הבעיות של הענין על ידי שינוי הערך על techcrunch בויקיפדיה כך שיכיל פרטים לא מחמיאים במיוחד. בנקודה זו מייקל ארינגטון עמד חסר עצות וגילה חוסר רוח ספורטיבית כאשר כינה את המעשה ונדליזם.

יש גם מאמר המשך בtechcrunch בו מעלים המגיבים את שאלה האם ויקיפדיה בתור פרויקט עם אידאולוגיה של "קוד חופשי" יכולה בכלל להתימר להציג נושאים הקשורים למיקרוסופט מתוך עמדה נייטראלית.

3 תגובות “שני סיפורים על ויקיפדיה אחת”

  1. וזה מה שאנשי מיקרוסופט טענו שעשו. אני לא טרחתי לקרוא לעומק אם אכן הם הציגו את הטענות שלהם בצורה משכנעת, ולמה העורכים לא פעלו לתקן את הדרוש תיקון, או למה הם החליטו שמיקרוסופט טועה.

    אני חייב להודות שבעוד שאני מבין באופן תיאורטי למה לא רצוי שאני אעדכן ערכים הקשורים בי, אני לא מבין למה זה כל כך חשוב הרי בסופו של דבר יעבור עורך על הדברים שכתבתי. אני מניח שאני מחמיץ פה משהו.

  2. אני חושב שהסיבה האמיתית היא שזה בעיקר מעצבן ומשדר איזו יהירות מסוימת. גם באנציקלופדיה של נייר נראה לי לא סביר שתכתוב את הערך על עצמך אלא תעיר למערכת במכתב מנומק מדוע הם לא מייצגים אותך נאמנה. את הטיעון "הרי בסופו של דבר יעבור עורך על הדברים שכתבתי" אפשר להשמיע גם לגבי השחתה ברורה – סתם לכתוב מלל חסר משמעות בוויקיפדיה, ותמיד ימצא (אם ישים לב) מי שישחזר את הערך למצבו הקודם.

    אני חושב שהמסקנה שלי (בעקבות מה שכתבת ומה שעניתי) זה שכתיבה על עצמך בדף הערך גורמת לעבודה מיותרת: החשדנות והבירור מי זה ששינה את הערך (בדרך כלל במצב כזה זה לא יהיה מתוך חשבון משמש מוכר אלא מתוך כתובת איי. פי. חסרת משמעות) יגזלו יותר משאבי אנוש מאשר הודעה חתומה בשמך בדף השיחה שמבהירה את המצב. נכון שברמה הלוקלית של ערך ספציפי היתרון הוא זניח, אבל במצטבר מדובר בעבודה רבה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים