אין לי מושג מה בדיוק המטרה של התערוכות האלו מעבר לקבלת ציון והצגה לבני המשפחה המורחבת על מה הולך כל הכסף המושקע בלימודים, ולכן אין מושג עד כמה הביקורת הבאה רלבנטית למטרות התערוכה.
התערוכה מאוד חזותית עם הרבה מאוד יצירות דו ממדיות, יצירות מצולמות, מצוירות, אנימציה ווידאו, ויש הרבה אנימציה ווידאו. מאחר שיש הרבה יצירות כאלו, אין הרבה סיכוי שלמבקר בתערוכה יהיה רצון וזמן לדגום את כל היצירות למרות שהן מוקרנות על מסכי מחשב ובחדרי קולנוע. המקום הטבעי לדעתי של כל היצירות האלו שיתן גם ליוצרים את החשיפה הראויה הוא ברשת. אין לי מושג מה היא העלות של שכירת הטרמינל אבל נראה שהעלות של העלאת כל החומרים הרלבטיים לרשת היא שולית יחסית אליה.
אני דוקא אהבתי מאוד את התערוכה (כתבתי על זה פה).
לגבי ההצעה שלך: קודם כל, החלק של האנימציה והוידאו היה קטן יחסית לתערוכה כולה (עיצוב תעשייתי, אופנה, ארכיטקטורה וגם רובן המוחלט של העבודות בתקשורת חזותית ובצילום – מאבדות הרבה מהיופי שלהן בהעברה למחשב).
חוץ מזה, יש משהו באווירה של תערוכה "אמיתית" (ולא וירטואלית) שעושה מבחינתי את ההבדל.
יש מטרות נוספות – חשיפה למעסיקים פוטנציאלים, ויחס"צ למוסד עצמו – למשל.
ואתה כמובן צודק. הרשת זה המקום האידיאלי – בטח שעבור עבודות הוידאו, האנימציה והאינטראקטיב.
הבעיה עם הפתרון הזה זה שהקמה של אתר שיקיף את כל המידע הזה מתגלה כאתגר לא פשוט – לא רק מהבחינה הטכנולוגית, אלא גם מבחינות בירוקראטיות מערכתיות. בסופו של דבר מה שקורה זה שהסטודנטים (אלה שיש להם את היכולת הטכנית) מארגנים אתרים פרטיים לעצמם.
נכון להיום – זה המצב. נראה מה יקרה בעתיד.
דני, נכון שהחלק הזה היה קטן מבחינת שטח, אבל מטבע הדברים האלו הוא דורש יותר זמן, וכשמצטרפים אליך עוד אנשים שלחלק מהם אין סבלנות/זמן קשה להקדיש כמה דקות עבור כל סרטון, ולפחות רוב הקטעים שראיתי היו בטכניקה סבירה וסיקרן אותי לראות האם היו שם דברים נוספים מעבר לטכניקה.
בנוסף הצפיה באנימציה ווידאו בתערוכה היא למעשה לפי לוח זמנים קבוע מראש והצופה צריך לחכות עד שתתחיל מחדש ההצגה של הסרטון. לא ממש נוח לאנשים שהתרגלו לקבל את מה שהם רוצים בדיוק מתי שהם רוצים כמוני 😉