עריצה היא הלבנה

בדרך לביקור החודשי בסטימצקי באלנבי, עברתי דרך חנות הספרים של tower records וגיליתי שבמסגרת גל ההדפסות מחדש של ספרי מופת בתחום המד"ב, הוצאת עם עובד הדפיסו מחדש את "עריצה היא הלבנה" של רוברט היינלין. מיד החלטתי שזו הזדמנות לחנוך פינת סקירה לספרי מדע בדיוני.

שם באנגלית: The moon is a harsh mistress (הלבנה היא פילגש אכזרית)

תמצית העלילה

בעוד מספר לא רב של שנים הירח ישמש במושבת עונשין עבור מדינות כדור הארץ. כל מדינה יכולה להגלות את הפושעים שלה לירח ואין שום קריטריון אחיד בהגליה. מאחר ולאורך זמן החיים בכבידה נמוכה מפחיתים את היכולת של הגוף לפעול בכבידה של כדור הארץ, גם מוגלים שהפשעים שבגללם הוגלו כבר לא נחשבים לכאלו, נתקעים על הירח. לא במפתיע 90% מהמוגלים הם גברים.

אבל הירח לא משמש רק ככלא מרוחק. האסירים עליו, מגדלים תבואה עבור כדור הארץ שעבור מספר מדינות עושה את ההבדל בין אזרחים רעבים לאזרחים מתים.

באופן טבעי, עם הזמן גדלה אוכלוסית ילידי המקום אך למרות שהמעמד הרשמי שלהם הוא אזרחים, בגלל החשיבות האסטרטגית שיש לתבואה הגדלה בירח, ממשלות כדור הארץ ממשיכות לנהל את הירח ככלא שיושביו למעשה הם חסרי זכויות. בסופו של דבר תושבי הירח מתמרדים.

הספר עוקב אחרי המנהיג בעל כורחו של המרד, טכנאי מחשבים הנעזר בבינה המלאכותית (שאיש מלבדו לא יודע עליה) המנהלת למעשה את הירח, ובמהפכן כושל בדרך להשלמת המהפכה.

נושאים עיקריים

  • דארוויניזם חברתי במיוחד בהקשר של מבנה המשפחה. הסיפור מתאר צורות משפחה השונות מאלו שאנו רגילים אליהם בין עם משפחה מטריאכלית, נישואי טור או חיים בכנופיה הנוצרים משילוב התרבויות והמחסור בנשים
  • חיים והשרדות בירח בהתחשב בכבידה הנמוכה ובריק המאיים שבחוץ
  • מבני כח פוליטיים

ציונים

  • סיפור (כסיפור הרפתקאות): 10. הסיפור קולח עם מעט מאוד עצירות, המסרים מועברים בצורה פשוטה בלי להטריח את הקורא למחשבה מרובה.
  • מד"ב קשה: 10. אפשר פשוט ללמוד פיזיקה מהספר. המקום היחיד שהיינלין מפספס הוא משך הזמן הנדרש לאדם לאבד את היכולת לתפקד בכדור הארץ. אם אני לא טועה אסטרונאטים כבר שעו יותר משנה ברציפות בחלל בלי שיגרם להם נזק חסר תקנה.
  • מד"ב רך: 8. עיסוק רב במשפחות אלטרנטיביות וכיצד חברה אנרכיסטית עשויה להראות.
  • פנטזיה: 0. פשוט אין
  • ידידותי לאנשים שלא קוראים מד"ב. חלק מהצדדים הטכניים כבר התגשמו ובכל מקרה אפשר בהחלט לדלג על הקטעים היותר טכניים בלי לפגום בהנאה.

בכללי

הספר הטוב ביותר של היינלין, מביא לשיא את אומנות סיפור הרפתקאות, כתיבה מדעית והצגה של רעיונות ליברטאנים. אני מתפלא שאיש עדיין לא עשה ממנו סרט.

יתכן שלזמנו הוא היה ספר מהפכני ביותר, אבל גם היום הרעיונות המובאים בו אינם שיגרתיים.

מקורות נוספים

ויקיפדיה

בלי פאניקה

6 תגובות “עריצה היא הלבנה”

  1. אח. קראתי את הספר הזה בתיכון (כחלק משלושה חודשים שהקדשתי רק להיינלין). פשוט ספר עצום.

    בסופו של דבר הוא הלך כדרך כל ספר מושאל (אבד כמובן). יוצא לי נהדר שעם עובד הוציאו אותו מחדש. אני יכול להשלים את הספריה שלי שוב :-)

  2. קראתי אותו בדיוק בשבוע שעבר.
    חלק מהדברים העתידניים שהוא מתאר, פשוט כבר נראים מיושנים היום. הוא לא חזה את האינטרנט והסלולריים, למשל. עדיין "מחשב העל" של פעם. אבל הקסם של סיפור טוב נמצא גם ב"ישנוּת" שלו.

  3. לא כתבת על ההומור, שאחרי ארבעים שנה עוד מגלגל מצחוק, על השפה הנהדרת (למי שקורא באנגלית), על הדמות הנפלאה של מייק, ויחד עם כל זה – הרי ש Glory Road הוא ללא ספק הטוב מכולם. פרוע בהרבה, ביקורתי עד ציני בטירוף, וכמו תמיד הרוך ההינליני, אהבת האדם, שומרת שהציניות הזו לא תהיה מידי כואבת.

להגיב על הצועד בנעליו לבטל

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים