יום עצוב היה לי היום

בסביבות 2 בלילה כתבתי מאמרון על הפרסום האנטישמיים שמתי שמואלוב מפרסם ברשימות, תוך כדי כך רמזתי לנושא של צנזורה בבלוגוספירה הישראלית, ובקצה של הקצה הזכרתי בלוגרית שטענה שהיא צונזרה בגלל שהאשימה שבלוגר ברשימות הטריד אותה.

איזה נושא העסיק את רוב המגיבים? האנטישמיות? לא, הצנזורה? לא , אז מה כן? העובדה שבעזרת מה שכתבתי ילד בן 10 יוכל עם קצת מאמץ להבין למי הכוונה. ומועדון שלם (של גברים, איך לא) כתב תגובות עמוקות ומנומקות על כך שהייתי צריך לשמור על בתוליו הפומביים של האיש.

עצוב, שאותה אנרגיה לא הושקעה בתחקיר למה לקח לרשימות יותר מ12 שעות להסרת הטקסט האנטישמי, או למה החברים העיתונאיים של אנשי רשימות שיודעים להגיע לכל בדיחה בebay מחמיצים את המאמר האנטישמי שפורסם בדיוק מתחת לאף שלהם. או למה עד עכשיו הוא לא פרסם שום סוג של התנצלות.

והקטע שפרסמתי במאמרון הקודם היה פשוט הלא משתמע לשתי פנים מתוך אוסף דברי הגזענות שפורסמו. את הטקסט על ההצעה להגיע לבר-בי-קיו שערכו האשכנאצים הישראלים בהרווארד לכבוד יום העצמאות, ולהראות להם מאיפה משתין הדג, חשבתי לחסוך ממי שקורא פה.

אולי מחר יהיה לי ראש ממש להתעמק בתגובות המנומקות, סליחה אם יש מישהו שממש מצפה לתשובה.

11 תגובות “יום עצוב היה לי היום”

  1. תזכיר לנו מה היתה הכותרת של הפוסט ההוא?

    זה היה משהו על אנטישמיות, נכון? רגע אני מסתכל…

    " איפה אורי ברוכין כשצריך אותו?"

    אה. נוטוב. ובוובסטר מה היה כתוב? משהו על אנטישמיות נכון?

    רגע. אני בודק….

    * 1:50
    איפה אורי ברוכין כשצריך אותו?
    » מסעותיו של מרק בשבילי החיים
    מסתבר שאורי ברוכין, אחד מהאנשים שעומד מאחורי אתר הבלוגים האליטיסטי רשימות, מאוד רגיש כאשר מאשימים אחד מהבלוגרים באתר בהטרדה מינית של מטופלת בזמן טיפול פסיכולוגי. כל כך רגיש שהוא מאיים עליה בתביעה משפטית וביקש מיריב חבוט למחוק את הפוסטים הרלבנטיים שלה (כל הדברים האלו מבוססים על מה שהיא כתבה בבלוג שלה ויתכן שאינם נכונים). מענין מה […]

    אההה.

    נראה לי שאתה משתמש באמרה "הקצה של הקצה" בלי להבין מה זה.

  2. יש לך פואנטה?

    דרך אגב, אני מאוד מצטער לאכזב אותך אבל באינטרנט למעשה לא קימת אנונימיות מרגע שהחלטת להגיב.

  3. הפואנטה: כנראה שכמה אנשים חושבים (לפחות אחד) שבדרך בה הצגת את הנושא שלך חטאת לנקודה שאתה רצית להעלות. רצי להעלות דיון על פוסטים אנטישמים – וקיבלת דיון אחר לגמרי.

    לגבי אנונימיות: תמסור ד"ש למקנילי.

  4. או ליתר דיוק. רצית להביע ביקורת כל שהיא על ברוכין, ולא הצלחת.

    מה? גם אותך לא קיבלו לרשימות?

  5. אנונימי,

    לאחר קצת מחשבה אני חושב שהבנתי את מה שניסית להגיד. אתה רומז לכך שאנשים שמגיעים לאתר שלי עושים זאת דרך וובסטר ומאחר שוובסטר מציג את מה שמגיע דרך הRSS מהאתר שלי ומאחר שהRSS מכיל את הפיסקה הראשונה של המאמרון שניתן להעסיק ממנה שאני מתיחס בו להטרדות מיניות, אין לי מה לבוא בתלונות למגיבים.

    הבנתי וקיבלתי שלפחות במקרה הזה נפלתי קורבן לסיגנון הכתיבה שלי שמתחיל בהצהרות דרמטיות על נושא אחד ונגמר בקול ענות חלושה בנושא אחר, שהוא מבחינתי הנושא העיקרי. להבא אני אשתדל לכתוב תמצית בשביל הRSS במקום להניח לו לבחור את הפיסקה הראשונה.

    בכל אופן האתר הזה נכתב בשביל עצמי בתור תרפיה בזמנים שבהם אני יושב מול מקלדת ומתקשה להתרכז בדברים שאותם אני אמור לעשות. אם אנשים שמסתכלים דרך וובסטר או כל דרך אחרת , מקבלים רושם שונה עלי מהרושם שאני הייתי רוצה, אז זו בעיקר בעיה שלהם כי האתר הזה לא נכתב במטרה להתחבב על אנשים שלא מכירים אותי.

    בקשר להשתיכות למועדונים שיש סלקציה בקבלה אליהם, אני מניח שאתה מכיר את האימרה הרלבנטית של האחים מרקס "אני לא מעונין להיות חבר במועדון שמוכן לקבל אותי לשורותיו". אז איך הגעתי לוובסטר? בדרך היחידה שאני מוכן להגיע למועדונים כאלו

  6. ובקשר לאורי ברוכין, אני מניח שהביקורת שלי היתה מרומזת מדי אם נראה שאולי לא ביקרתי אותו. אם אכן אורי ביקש מיריב חבוט לצנזר תוכן של בלוג בישרא אז אורי, יריב ומי שלא יהיה המקביל שלהם בתפוז, למעשה יוצרים סוג של משטרת מחשבות באינטרנט הישראלי ושמים את עצמם שופטים ומשטרה תחליפיים לאלו שבדרך כלל ממונים על ידי המדינה.

  7. "אם אכן אורי ביקש מיריב חבוט לצנזר תוכן של בלוג בישרא אז אורי, יריב ומי שלא יהיה המקביל שלהם בתפוז, למעשה יוצרים סוג של משטרת מחשבות באינטרנט הישראלי ושמים את עצמם שופטים ומשטרה תחליפיים לאלו שבדרך כלל ממונים על ידי המדינה"?

    להזכירך, גם באינטרנט עדיין קיימים חוקי מדינת ישראל, ואם מישהו עובר עליהם (נניח, מוציא דיבה, מפרסם הסתה לאלימות, מפרסם טקסטים גזעניים באופן קיצוני וכדומה), אז האתר המפרסם, גם אם הוא לא מעורב בטקסט, עדיין אחראי מבחינת החוק על הפרסום. ובפורומים מוחקים כל הזמן טרולים, גם אם הם רק מפריעים למהלך הדיון התקין באמצעות הצפות וכדומה ולא עוסקים בפעילות טקסטואלית על גבול הפלילי. זו משטרת מחשבות? במקרה שציינת, ברוכין ביקש למחוק טקסט שהזכיר את שמו מפורשות והוציא את דיבתו. גם אתה היית מבקש למחוק טקסט כזה אם שמך היה מופיע בו.

    ועוד נקודה למחשבה – הטקסט האנטישמי שהבאת בפוסט הקודם הוא אכן דעה לא נחמדה, אבל קיימת. היא אינה מוציאה את דיבתו של שום אדם, ואינה קוראת קריאה ישירה לאלימות או מהווה הסתה לפי לשון החוק. ז"א, שעד כמה שהיא לא נעימה בעינינו, מחיקתה בהחלט עונה על הגדרת "משטרת המחשבות". לא נעים לי גם לשמוע שנשיא איראן מכחיש שואה, אז מה דעתך שנמנע כל פרסום שמתייחס לזה? אנחנו לא יכולים למנוע ממישהו לחשוב ולומר דברים כאלו. הדבר היחיד שאפשר למנוע הוא לאפשר לדעות האלו להפוך לנורמה ולהשפיע על המציאות, ואת זה אי אפשר לעשות באמצעות מחיקתן או החרמתן.

  8. חבל שלא חשבת לפנות אלי ולשאול אותי לפני שכתבת את ההאשמה הזאת, כי הרי אתה יודע איפה למצוא אותי.
    (מוזר בעיני מה הטעם בלכתוב משהו כה חמור ואז לכתוב – זה מה שהיא טוענת ואולי זה לא נכון. זה קצת לא אחראי.)

    אז קודם כל – לא פניתי ליריב בעניין האדם שכותב ברשימות כי זאת לא אחריותי. הפעולות שלו נבעו כנראה מפנייה חיצונית של גורם אחר.
    ובעניין הפרטי שלי – חד משמעית לא ביקשתי מיריב למחוק שום דבר, בטח לא את הבלוג כולו. כן החלפנו כמה מיילים בניסיון שלי להבין מה המדיניות שלו ואיפה אני עומד.
    אני מאוד מתנגד לזה שבעלי פלטפורמה יתערבו בחומר, ומחיקה זאת התערבות, ואני חושב שהיא צריכה לקרות רק במקרים קיצוניים מאוד בהן אין ברירה וקיימת סכנה ישירה לפרויקט כולו, או למפעיליו (התרשמתי שגם יריב פועל כך ומתוך שיקול דעת בריא). ובטח שלא הייתי פונה ודורש שימחקו בלוג של מישהו באתר אחר. לרב לא יכול לצאת משהו טוב מלסתום למישהו את הפה.
    מה שמעניין זה שלא עשיתי זאת (דרשתי מחיקה מיריב וכו'), אבל גם לשמועה שעשיתי זאת יש כוח.

    ובלי קשר – אין לי נגיעה שוטפת במה שמופיע או לא בעמוד הראשי של רשימות. זה קורה או כתוצאה מהתיישנות או שהכותב עצמו מחליט להוריד מהעמוד הראשי או בכלל.

  9. ומה שגם קצת חבל – זה שאחרי שטחנת הרבה את הספוקלציה השגויה שלך – הסיכוי שמישהו יגיע לתחתית הדיון ויקרא את התגובה שלי, קלוש.
    סוג של מחיר (גבוה), על חוקי המשחק החדשים, שלמרות זאת אני מעדיף אותם, אבל נראה לי שרצוי שכל מי שהוא חלק מזה ינהג ביותר אחראיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים